רובינשטיין מאשים את ברק בפריצת הסכמי קמפ-דיויד - בניגוד להבנות

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין מאשים את ראש הממשלה אהוד ברק, בפריצת הסכמי קמפ-דיויד - בניגוד להבנות, ובניגוד להודעותיו הפומביות ולאלו שמסר ברק לצדדים למו"מ. כל זאת תוך עשיית שימוש לא תקין ברובינשטיין עצמו, שנשלח על-ידי ראש הממשלה להעביר מסרים לראשי מדינות. היום מתברר, כי ביסוד העימות הנוכחי בין רובינשטיין לבין ברק והממשלה כולה, עומדת מחלוקת מהותית הרבה יותר מזו שהיתה ידועה עד כה, הנוגעת לצורת ניהול המו"מ של ברק, ולאי עמידתו בהודעותיו לכנסת. מתברר, כי רובינשטיין מאשים את ברק בחריגה מהבנות קמפ-דיויד (לטובת הפלשתינים) ובמתן הסכמות והרחבות באופן שפוגע קשות באינטרסים של ישראל. רובינשטיין מגלה, כי הוא נשלח על-ידי ברק לארבע מדינות באירופה כדי להודיע להן כי מה שדובר בקמפ-דיויד לא יהווה בסיס (אלה זו ההחלטה ואין בילתה). למרות זאת, הוא מגלה, "הדברים הפכו לכאורה, לבסיס שהורחב. התוצאה היא השאלה הקשה של משמעות הסכמות טנטטיביות במו"מ, ונסיוננו הוא, לאורך כל השנים, כי "הסכמה משוחררת לא תוחזר" קרי קשה מאוד לחזור ממה שהובן כויתור במו"מ". היום (2.1.01), בעקבות פרסום חוות הדעת של רובינשטיין, פתחו ראש הממשלה אהוד ברק וסגן שר הביטחון ח"כ אפרים סנה, במתקפה כלפי היועץ. הם ייחסו לרובינשטיין עובדות שלא היו ולא נבראו - כאילו חוות דעתו שנמסרה לראש הממשלה (והועברה לתקשורת) השוללת מו"מ עם הפלשתינים, ערב הבחירות, עומדת בסתירה לחוות דעת שמסר שבוע קודם לכן בישיבת הממשלה ולחברי הכנסת לימור לבנת ושאול יהלום. מבדיקה שערכתי מתברר, כי הדברים שמסרו השניים בראיונות שנתנו ביום ג' (2.1.01) לאמצעי התקשורת, אינם נכונים. יתירה מכך: מתברר, כי ברק וסנה הטיחו ברובינשטיין טענות כוזבות, וזאת במטרה לפגוע ביוקרתו ומאידך להטיל צל כבד על חוות הדעת, אותה מסר לברק לראשונה כבר ביום 26.12.00. העובדות, כפי שהן מפורטות כאן, פשוטות בתכלית: רובינשטיין כתב לראש הממשלה תזכיר, אותו הגיש לברק ביום 26.12.00. באותו תזכיר - שאת חלקו מסר בישיבת הממשלה שהתקיימה בשבוע שחלף - הציג רובינשטיין את הבעייתיות הרבה, הכרוכה בניהול מו"מ עם הפלשתינים, ערב הבחירות לראשות הממשלה, ולאחר שראש הממשלה התפטר בעצמו והוא מועמד לראשות הממשלה. רובינשטיין מסר באותה ישיבה, כי ניהול מו"מ איננו בלתי חוקי, "אבל מעורר שאלות של ראויות - ולכן מחייב זהירות מופלגת". כאמור, כבר בשבוע שחלף מסר רובינשטיין לשרי הממשלה על אודות התזכיר האמור. דברים דומים כתב בתשובתו לפניות חברי הכנסת לימור לבנת ושאול יהלום, שדרשו ממנו לייעץ לממשלה להימנע מניהול מו"מ בשעה זו. אלא שדברי רובינשטיין עווותו בתקשורת, באמצעות ברק ושרי הממשלה - שהציגו בתקשורת שוב ושוב תמונה בלתי נכונה, כאילו קבע רובינשטיין שאין פסול במו"מ עם הפלשתינים, ערב הבחירות. במצב דברים זה, לא יכול היה רובינשטיין להחריש. לכן הוציא ביום 1.1.01 חלק מהתזכיר - זה שאינו נוגע לענייני ביטחון מובהקים האסורים בפרסום - לאמצעי התקשורת. דבריו זכו לתהודה חריפה, דבר שהוציא את ברק מכליו. בבוקר 2.1.01 התראיין ברק לרשת ב', וקבל כנגד רובינשטיין על כך שהלה העביר חלק מהתזכיר לאמצעי התקשורת, בטרם הספיק לקוראו. ברק טען, כי מכתבו של רובינשטיין אכן הגיע אליו, אך הוא טרם הספיק לעיין בו באופן מדוקדק. דבר זה מעורר תהיות בדבר מידת התייחסותו של ברק לייעוץ שקיבל מרובינשטיין, שכן כאמור, רובינשטיין העביר לברק את התזכיר/מכתב ביום 26.12.00 - ומאז, ולמרות זאת, המשיך ברק לנהל את המו"מ תוך התעלמות מופגנת מחוות הדעת של היועץ.