המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים, ממליצה להעמיד לדין את ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, בגין שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, וביצוע האזנות סתר בניגוד לחוק.
על-פי החשד, עשה מזרחי שימוש בלתי חוקי לכאורה בהאזנות סתר בעשרות חקירות רגישות, ואגב כך צותת, שלא כדין, לשיחות של אישים בכירים, בהן לשיחות פוליטיות שאין בינן ולא כלום עם ההיתר בגינן ניתן.
נודע לי, כי השר לביטחון פנים, עוזי לנדאו, שוקל להשעות את ניצב משה מזרחי מתפקידו, וזאת בכפוף להמלצת מח"ש - ולאחר שיקבלה לידיו. השר לנדאו היה כזכור אחד האישים, שעמדו על בדיקת הפרשה בכללותה. ואולם, הוא נמנע מהדחת מזרחי מתפקידו, כל עוד לא הסתיימה חקירת מח"ש.
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן, הודיע על החלטתו לזמן ישיבה מיוחדת של הוועדה כדי לדון בפרשה ובצעדים שיש לנקוט. איתן הגדיר פרשה זו כ"פצצת אטום פוליטית", שכן היא מעידה על ליקויים חמורים במערכת אכיפת החוק, ליקויים בהם נגועה, על-פי החשד, גם פרקליטת המדינה עדנה ארבל.
חבר הכנסת יובל שטייניץ הגיב: "כעת מתברר שביקורתי הנוקבת לפני כשנתיים לגבי התנכלותה של משטרת ישראל למר בנימין נתניהו אכן היה לה על מה להתבסס. מצערת העובדה שבג"צ שהגשתי לפני כשנתיים נגד העלאתו של משה מזרחי בדרגה, נפלה על אוזניים ערלות - שלא בצדק".
על-פי החשד, מזרחי ואנשי יאחב"ל צותתו, בין היתר, שלא כדין לכאורה, לאישים הבאים: בנימין נתניהו, אריאל שרון, אביגדור ליברמן, עופר נמרודי, יפה דרעי, עו"ד דב ויסגלס, עו"ד יהודה רסלר, עו"ד אלדד יניב, דוד אפל, מיכאל צ'רנוי, וכן לעשרות אישי ציבור נוספים. מזרחי ואנשיו צותתו שלא כדין, גם לילדיהם ונשותיהם של חלק מהאישים. המעשים הבלתי חוקיים לכאורה, נעשו בעת היותו של מזרחי ראש יאחב"ל. העבירות נעשו, תוך הטעיית בית המשפט, וקבלת צווים לכאורה בניגוד לחוק. בחלק מתמלילי השיחות האסורות נעשה שימוש בלתי חוקי לכאורה, בידי עיתונאים הנמנים עם מקורביו של מזרחי.
העיתונאי משה נוסבאום (ערוץ 2), מסר כי מח"ש ממליצה להגיש כתב אישום נגד מזרחי. נודע לי, כי המלצת מח"ש מתמקדת במיוחד בהמלצה להעמידו לדין משמעתי, ובנוסף – נוכח רגישות החקירה - תוך השארת ההיבטים הפליליים לכאורה בשאלת העמדתו לדין להכרעת היועץ המשפטי לממשלה. בקרב חוקרי מח"ש התגבשה גם הדיעה, לפיה מזרחי לא יוכל להמשיך בתפקידו. ההמלצה ניתנה לפני מס' שבועות, והועברה לפרקליטת המדינה עדנה ארבל. ארבל - שחיפתה על משה מזרחי בכל תקופת החקירה, וגם לפניה - טרם החליטה האם לקבל את ההמלצה. תיק החקירה מועבר אל היועץ המשפטי לממשלה, כדי שיכריע האם להגיש כתב אישום נגד מזרחי ואחדים משותפיו לעבירות.
הפרשה נחשפה על-ידי כותב שורות אלה, בעיתון גלובס ובאתר Nfc (19.11.00), ומאוחר יותר במעריב ובאתר Nfc. התפנית המהותית אירעה בתחילת השנה, עם הגשת תצהירו של יאז'מסקי סטניסלב - חוקר לשעבר שהיה כפוף למזרחי. סטניסלב נאלץ להימלט לחו"ל, כדי שיוכל לחשוף בישראל את תצהירו. תצהירו המלא נחשף במעריב. סטניסלב הציע לשמש עד מדינה נגד מזרחי. ואולם, פרקליטות המדינה - שניסתה למנוע בשלבים הראשונים עריכת חקירה, לא עשתה את הדרוש כדי להעניק לו מעמד של עד מדינה, וכדי לקדם במהירות את החקירה. עו"ד אלדד יניב היה בין הגורמים שהובילו לפתיחת החקירה בנושא זה.
בכל תקופת החשיפות, השיבו המשטרה, מזרחי וארבל, כי הפרסומים הינם משוללי יסוד, וכי הם נעשים משיקולים זרים - כדי לפגוע בגורמי אכיפת החוק. כתבים שעסקו בכך, הושמצו שוב ושוב.
בעקבות חשיפת הפרשה - ולאחר עשרות גילויים נוספים בפרשה - הורה היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לפתוח בחקירה נגד ניצב משה מזרחי, וזאת למורת רוחה של עדנה ארבל. רובינשטיין החליט להורות על פתיחת חקירה, רק לאחר שנוכח, כי מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, החליט לערוך ביקורת בפרשה זו, ולאחר שהשר לביטחון פנים, עוזי לנדאו, הורה על עריכת ביקורת פנימית.
נדגיש, כי גם לאחר הודעת היועץ המשפטי לממשלה, פעלו כמה גורמים, ובראשם ארבל, וגוננו על מזרחי - ציבורית ומשפטית. גם עיתון ידיעות אחרונות וכמה מאנשיו חיפו על מזרחי, בעצם זאת שנמנעו מחשיפת החשדות נגדו בעיתונם, ואף נמנעו ממתן ביטוי אפילו להנחיית היועץ המשפטי לממשלה: לחקור את מזרחי בגין המעשים הפליליים לכאורה שיוחסו לו.
הפרקליטות שהתבקשה להתייחס להמלצות מח"ש מסרה בתגובה:
הפרטים המופיעים אינם מדוייקים כל עיקר. באשר לאופן הטיפול בתיק, לאחר קבלת ההמלצות, הרי שאף גורם, ובכלל זה פרקליטת המדינה והמשנה לפרקליטת המדינה, עוד לא גיבש את דעתו, ואנו ממתינים הן להשלמות החקירה, והן לחוות דעתה של הפרקליטה המלווה את התיק. עם קבלת כל הפרטים, יערכו דיונים אצל היועמ"ש, בהמשך לדיונים קודמים בלשכתו, ותגובש החלטתו.
מזרחי צותת גם לראש הממשלה מעשיו הפסולים של משה מזרחי החלו כשכיהן בתפקיד ראש יאחב"ל. כמי שעמד בראש היחידה המסווגת ביותר במשטרה, הוא הפעיל רשת ענקית של האזנות סתר.
מזרחי הפעיל ביאחב"ל שיטה פסולה ובלתי חוקית לכאורה: הוא פנה לבית המשפט וביקש צווים להאזנות סתר. בצווים נופחו החשדות לעבירות פשע לכאורה - על-מנת לשכנע את השופט להיענות לבקשות. שיטה זו איפשרה למזרחי לצותת, בו-זמנית, לעשרות אישי ציבור, אנשי עסקים בכירים, עורכי דין וגורמים רבים אחרים, ומאליו מובן גם לגורמים ששוחחו עימם. האזנות הסתר נמשכו שבועות, חודשים ולעיתים במשך שנים.
מזרחי לא התאפק. הוא ואנשיו ביחאב"ל חרגו אף מהצווים שניתנו. הם תימללו האזנות סתר, אפילו של שיחות שעשו נשותיהם וילדיהם של אותם אישים. המטרה קידשה כביכול את האמצעים. הם ביקשו "לדוג" מעשים בלתי חוקיים לכאורה, ובדרך זו הילכו אימים על אישים בכירים במערכת הפוליטית והעסקית בישראל.
אחד השיאים בפעילותם הבלתי חוקית לכאורה, אירע בתחילת 1999. בהנחיית מזרחי, שעמד בראש יאחב"ל, צותתה המשטרה – ערב הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה – לשיחותיו של ח"כ אביגדור ליברמן עם גורמים רבים, בהם: בנימין נתניהו, אריאל שרון וגורמים נוספים. וחמור מכך: האזנת סתר הותקנה אף לטלפון בלשכתו של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו (בעת שכיהן בתפקיד!) - לטלפון שבו השתמשה מנהלת לשכתו של נתניהו, רוחמה אברהם.
עם חשיפת הפרשה בגלובס (19.11.00), ומאוחר יותר במעריב ובערוץ 1, הכחיש מזרחי את החשדות שיוחסו לו. הוא טען, כי הוא פעל ברשות ובסמכות, ונהג לפי המקובל: תימלול שיחות שהותרו, ו"שרטוט" שיחות שאינן במסגרת הצו. טענה זו הפרכנו כאן, כאשר חשפנו שוב ושוב, כי יאחב"ל, בהנחיית מזרחי, תימללו אפילו שיחות אישיות של יפה דרעי, רעייתו של ליברמן ובתו, וגם שיחות שקיימו נתניהו וליברמן בעניינים פוליטיים. כמה מכתבי החצר של מזרחי הופעלו אותה תקופה, כדי לייצור מצג שווא – כאילו המידע שנחשף אינו נכון, וכאילו מדובר בפרסום מגמתי שנועד לפגוע במזרחי, נוכח "מלחמתו" בפשע בישראל.
החקירה נגד מזרחי נמשכת כמעט שנה. ארבל ורובינשטיין נמנעו מהדחת או מהשעיית מזרחי בתקופה זו, למרות הבעייתיות הנובעת מעצם כהונתו כראש אגף החקירות - שעה שהוא עצמו חשוד כמי שביצע עבירות פליליות חמורות.
נודע לי, כי בתקופת החקירה הועלתה הטענה, כי מזרחי פעל כפי שפעל, לפחות בחלק מהחקירות, בדרך פעולה שהוכרה על-ידי ארבל. מזרחי אף טען, כי בפרשת ליברמן פעל בידיעת ארבל, וכי ארבל אף נתנה הכשר לפעילותו זמן קצר לאחר שנחשפה הפרשה בגלובס (נובמבר 2000). היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לא הסכים לגישה זו. הוא טען שלא ידע על כך, ואין הדבר מקובל עליו. לכן נאלץ להורות על פתיחת חקירה פלילית.