שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אסתר חיות, דחתה (יום ד', 4.12.02) את בקשת בנק דיסקונט, שביקש למחוק את תביעת קבוצת כרמלטון נגדה. כרמלטון חתמה עם בנק דיסקונט על הסכם מימון פרויקט מנהרות הכרמל, בהיקף כספי של 709 מיליון שקל. לטענת כרמלטון, בשל קשיים אליהם נקלע, מנסה עתה הבנק להתחמק מקיום ההסכם.
השופטת אסתר חיות קבעה מועדים לשמיעת ההוכחות והטיעונים של הצדדים תוך שלושה חודשים, ו"זאת בשל הצורך להכריע בעניין בהקדם כדי לא להכשיל את הפרויקט", ציינה השופטת.
ב-20 ביוני 2002 העביר בנק דיסקונט הודעה לחברת כרמלטון, לפיה החליט שלא לקיים את הסכם המימון עם החברה בהיקף כספי של 709 מיליון שקל עליו חתמו הצדדים באוגוסט 1999.
בחברת כרמלטון טוענים, כי הבסיס להתנערותו הבנק מההסכם נעוץ בשיקולים פנימיים של הבנק, הניצב מול בעיות הלימת הון המחייבות אותו לצמצם אשראי. לטענת החברה, הבנק הגיע למסקנה שהעסקה אינה כדאית עבורו ולכן פועל להפר אותה. הבנק, לטענת החברה, טוען שדרך התנהלות החברה וההתפתחות של הפרויקט מונעים ממנו לקיים את הסכם המימון.
בהחלטתה הציעה השופטת לצדדים לפנות להליך של פשרה וגישור במקביל להליך המשפטי. היא הציעה את השופט בדימוס, ישי לויט, כמתאים לתפקיד. הצדדים הסכימו עקרונית להליך, אולם לא הגיבו להצעת השופטת לגבי זהות המגשר.
לטענת כרמלטון, היא השקיעה עד כה בפרויקט, בהסתמך על התחייבות הבנק, למעלה מעשרים מיליון שקל - סכום שלטענתה עלול לרדת לטימיון, אם הבנק לא יעמיד את המימון הדרוש. בחברה הוסיפו שהנזק שייגרם לה בגין הפסד הרווחים הצפויים מהפרויקט אם יבוטל הסכם המימון, יסתכם בלמעלה מ-3.5 מיליארד שקל.
קבוצת כרמלטון הוקמה כייזם משותף של מספר חברות תשתית מישראל ומחו"ל, לצורך ביצוע פרויקט מנהרות הכרמל - הכולל סלילת כביש אגרה שיחבר את הכניסות הצפוניות והדרומיות של חיפה באמצעות מנהרה תת-קרקעית.
עם השותפות בפרויקט נמנות החברות: דרגדוס הספרדית, נכסים ובנין, פי.בי החזקות ואשטרום.