31% מהציבור מאמינים כי החלשות מפלגה בסקרים מבריחה את תומכיה. בין אלה שתמכו במיוחד בעמדה זו בלטו גילאי 18-21 ואלה שהחלטת ההצבעה שלהם עוד עשויה להשתנות. נתונים אלה ונוספים עולים מסקר שנערך על-ידי חברת חקר, מכון לחקר שווקים, עבור המכללה האקדמית ספיר שבשער הנגב (ב-12.1.03 תערוך סימפוזיון בנושא פוליטיקה של סקרים).
מסקר עוד עולה, כי 35% מהציבור מאמינים כי התחזקות של מפלגה בסקרים מעודדת רצון להצטרף אליה. יותר מכולם מאמינים בכך גילאי 18-21 (48%), בעלי השכלה על תיכונית שאינם אקדמיים (לימודי תעודה) (41%), ומי שהחלטת ההצבעה שלהם עוד עשוי להשתנות, או שעדיין לא החליטו עבור איזו מפלגה יצביעו
(38%). שיעור המאמינים גבוה בקרב ירושלמים (44%), ופחות מכולם תושבי השרון (20%).
במסגרת יום העיון יענו משתתפי הסימפוזיון על השאלה עד כמה הסקרים משפיעים על קבלת החלטות של הבוחר ועל התנהגות המועמדים. והאם התקשורת הפכה להיות שחקן פעיל בניסיון להשפיע על הבוחר באמצעות סקרים.
הסקר נערך ב-1.1.03, בקרב מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת. במסגרת זו רואיינו 502 נשאלים.
45% מהציבור לא החליטו סופית עבור מי הם יצביעו בבחירות. שיעורם של אלה גבוה במיוחד בקרב גילאי 18-21 (54%), לעומת המבוגרים יותר (42%-46%). שיעור הנשים (48%) גדול יחסית משיעור הגברים (43%). שיעור תושבי הצפון (26%), גבוה יחסית לשאר תושבי הארץ (0-22%).
22% מהנשאלים מאמינים בהשפעה דו סיטרית, כלומר גם שהחלשות של מפלגה בסקרים מחליטה אותה גם בפועל וגם שהתחזקות מפלגה בסקרים מחזקת אותה גם בפועל. המאפיין הבולט ביותר של קבוצה זאת הוא היותם "קולות צפים" (56% מהם עדיין לא החליטו עבור איזה מפלגה להצביע או שהחלטתם אינה סופית).
עוד עולה מהסקר, כי 35% מהציבור אינם מאמינים לתשובות הנשאלים בסקרי הבחירות. חוסר האמון בולט במיוחד גם בקרב גילאי 18-21, ככל שההשכלה נמוכה יותר (27% שלא מאמינים בקרב אקדמאים, ועד 41% בקרב בעלי השכלה על תיכונית), וככל שהחלטת ההצבעה פחות מגובשת (31% בקרב מי שהחלטת ההצבעה שלהם סופית, ועד 45% בקרב מי שעדיין לא החליטו).
עורכי הסקר מעריכים כי ניתן להתייחס לתשובות לשאלה זו כתשובות פרובוקטיביות. על-פי עיקרון זה - מי שבעצמו משקר מייחס לזולתו את אותה התנהגות.
מהסקר עוד עולה, כי 44% מהאוכלוסיה תומכים בחוק שיאסור פרסום נתוני סקרים בחודש האחרון לפני הבחירות. שיעור התמיכה בחוק כזה עולה עם העליה בגיל, החל מגיל 22 ומעלה. שיעור התמיכה בקרב גילאי 18-21 דומה לכלל האוכלוסיה. שיעור התמיכה בחוק כזה גדול יחסית בקרב גברים(47%), לעומת נשים(41%). מידת ההחלטיות בדבר המפלגה עבורה יצביעו אינו משפיע כלל על התמיכה בחוק או שלילתו.