חשיפה: השר לנדאו הורה למשטרה לחקור חשד לעבירות שבוצעו כנגד השופט אל-יגון

השר לביטחון פנים עוזי לנדאו, הורה למפכ"ל המשטרה שלמה אהרונישקי, להורות על פתיחת חקירה משטרתית כנגד בכירים בפרקליטות בחשד שביצעו עבירות פליליות לכאורה. על-פי החשד, הכפישו אותם בכירים את שופט בית המשפט השלום עודד אל-יגון - לאחר שזיכה לפני מס' חודשים את אביגדור קהלני מכתב האישום שהוגש נגדו. דברים לכאורה מפיהם פורסמו בערוץ 2 על-ידי העיתנאית דנה וייס, ובידיעות אחרונות על-ידי העיתונאים איתן מור וטובה צימוקי. מהפרקליטות נמסר בתגובה, כי אין להם מה להגיב בנושא זה. מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, שלום קיטל מסר בתגובה: אנחנו לא נשתף פעולה עם חקירה שנועדה לגלות מקורות הדלפות. ברור לגמרי שהדברים שדנה וייס פירסמה הינם מבוססים. ההנחיה לפתוח בחקירה ניתנה בעקבות תלונה שהגיש עו"ד דן אבי-יצחק, כנגד אנשי הפרקליטות. במכתב אל עו"ד אבי-יצחק מיום 24.5.01 אותו אנו חושפים כאן, נכתב בשמו של השר לנדאו על-ידי עו"ד רחל גוטליב, סגן היועץ המשפטי במשרד לביטחון פנים:

"הנדון: תלונה על חשד לעבירה של זילות בית משפט, העלבת עובד ציבור ולשון הרע.

במענה לפנייתך שבסימוכין, מלאני השר לביטחון פנים להודיעך כי העביר מכתב תלונתך למפקח הכללי של משטרת ישראל, על-מנת שהתלונה תחקר על-ידי משטרת

ישראל, כפי סמכותה על-פי החוק.

השר לביטחון הפנים לא מצא שיש מקום להיענות לפנייתך להעביר התלונה לחקירת גוף חקירה אחר. לשר לביטחון פנים יש אמון מלא במשטרת ישראל, ראש אגף החקירות וניצב מזרחי העומד בראשו, והוא סמוך ובטוח כי גם תלונה זו תטופל על-ידי באופן ראוי וללא פניות".

עד כאן הציטוט.

בתלונתו התייחס עו"ד אבי-יצחק להתבטאויות שפורסמו בשני כלי תקשורת, שיוחסו לבכירים בפרקליטות:

ביום 29.3.01 [יום הזיכוי, י.י.], פירסמה העיתונאית דנה וייס, בתוכנית חדשות הערוץ השני בטלוויזיה את הדברים הבאים (ציטוט):

"בפרקליטות שוב מופתעים הפעם, בעיקר מסגנונו של השופט אל-יגון. שלא לציטוט אומרים: אחרי החרדים והנכים נוספנו להשתלחויותיו של השופט, שמתוסכל בגלל שקידומו נעצר".

דברים דומים פורסמו למחרת הזיכוי, בעיתון ידיעות אחרונות, בכתבה של העיתונאים איתן מור וטובה צימוקי (ציטוט):

"אולם, בפרקליטות זעמו אתמול על פסק הדין. גורמים בפרקליטות קבעו: 'חבל שהשופט אל-יגון הוציא את התסכול שלו על אי-קידומו לכהונת שופט מחוזי והתלהם נגד התביעה במשפט. הכעס שלו על אי-קידומו בתוך המערכת גרם לו לשרבב את סגנונו הבוטה גם לפסק הדין הזה".

עו"ד אבי יצחק קובע במכתבו/תלונתו, כי הדברים חמורים מאוד, ולכן יש לפתוח בחקירה כדי לגלות מי השמיץ את השופט, מתוך כוונה להרתיעו ולהרתיע שופטים אחרים מפני זיכויים בפרשת עופר נמרודי. אבי-יצחק מסתמך, בין היתר, על מאמרו של העיתונאי בנזימן שפורסם בעיתון הארץ לאחר זיכויו של קהלני. בנזימן התיחס, בין היתר, להשמצות שהועלו כנגד השופט אל-יגון (ציטוט):

"האחרונה שפנתה בערעור לדעת הקהל היא פרקליטות המדינה דווקא. מיד לאחר שנודע דבר זיכויו של אביגדור קהלני הזינו פרקליטים אנונימיים, העובדים בשרות המדינה, את התקשורת באבחנה שפסק הדין לא ניתן לגופו של עניין אלא הוא תוצאה של הטיה אישית של השופט, עודד אל-יגון, שדן בתיק. לפי גירסה זו, יש בלבו של השופט אל-יגון על מערכת אכיפת החוק משום שמנעה את קידומו ובאור זה יש להבין את הכרעת הדין שלו.

"זו התפתחות חמורה: פרקליטים מתוסכלים, שהם שליחיה של המדינה בשדה הקרב של שמירת החוק, חוברים לעבריינים במאמץ המתמשך שאלה עושים כדי לקעקע את מעמדם של בתי המשפט. לגבי הגיונם של פרקליטים אלה, כל פסיקה של השופט אל-יגון היא מעתה והלאה פסולה משום שהוא פועל, לכאורה, ממניעים אישיים. המסקנה שההדיוט יסיק מטענה הזו (אליקים רובינשטיין ועדנה ארבל לא מצאו לנכון להתנער ממנה בפומבי), שהשופט אל-יגון אינו היחיד ששיקוליו האישיים מכתיבים את פסיקותיו".

עד כאן הציטוט.

עו"ד אבי-יצחק כתב בתלונתו, כי במקרה רגיל היה שולח את תלונתו לראש אגף החקירות (ניצב משה מזרחי). ואולם, מצב זה אינו רגיל, כיוון ש"כתב האישום, פרי הבאושים של אותה חקירה נגד השר לשעבר אביגדור קהלני, שבעניינו פסק כב' השופט עודד אל-יגון את אשר פסק ושבעקבות פסיקתו וביקורתו פורסמו דברי השיקוצים נגדו. ניצב משה מזרחי בוודאי שלא יוכל לטפל בחקירה זו או לפקח על ביצועה, מסיבות הברורות מאליהן".

לא זו אף זו, כותב אבי-יצחק. "בהיות ניצב משה מזרחי מפקד יחב"ל הוא נכח במעמד שבו סגנו אותה שעה, נצ"ב משה לוין, אמר על כב' השופט צבי הרטל: 'צריך להשמיד אותו, השופט הרטל צריך להשמיד אותו'. לא זו בלבד שדברי נאצה אלה נאמרו, כזכור, במתקן משטרתי, תוך כדי ביצוע הליכים הנוגעים לחקירה משטרתית, במעמד אנשי משטרה ועור דין, והם אף הוקלטו על-ידי המשטרה עצמה - הם נאמרו גם בנוכחותו של ניצב משה מזרחי, אז מפקד היחב"ל, שלא כיהה בסגנו, לא נזף בו, ואף לא העיר לו הערה כלשהי על דבריו החמורים. בעדותו בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני כב' השופטת ברכה אופיר נחקר על כך ניצב משה מזרחי והודה כי אכן עד לפרסום הדברים בכלי התקשורת לא מצא לנכון לומר לסגנו אפילו מילה אחת על כך".

בנסיבות אלה, כותב אבי-יצחק, אני מתקשה לראות כיצד תלונה על זילות שופט יכולה להיות מוגשת לראש אגף החקירות או לראש יחב"ל, אשר הם עצמם התבטאו כפי שהתבטאו כלפי שופט בישראל, או סבלו ללא מחאה התבטאות כאמור כלפי שופט בישראל.

כאמור, השר לביטחון פנים עוזי לנדאו הורה למפכ"ל המשטרה, להורות על פתיחת חקירה בנושאים המובאים בתלונה. יחד עם זאת, הוא קבע כי התלונה תבורר במשטרת ישראל - ולא על-ידי גורם חיצוני, כפי שהציע עו"ד אבי-יצחק.