הכשל הגדול ביותר בהסכם המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, שניתן להגדירו כבכיה לדורות, מצוי בעובדה שלאיגודים המקצועיים ניתנה הזכות לקבוע את הקרנות אליהם יצטרפו העובדים. כך אמר מנחם קלי, יו"ר קבוצת קלי לביטוח פנסיוני, בראיון ל"אסטרטגיה", ביטאון הקבוצה.
קלי סבור, כי לכאורה ועל-פי ההגיון, ההסכם החדש היה אמור לגרום לתחרות משגשגת, כתוצאה ממעבר מאסיבי של עובדים לקרנות פנסיה חדשות. אולם באופן מעשי, הוא אומר, התהליך שהתרחש היה הגברת הריכוזיות בענף הפנסיה, ריכוזיות שפוגעת בסופו של דבר בטובת העובד. כשל זה נוצר בעקבות העובדה, שהאיגודים המקצועיים הפנו את העובדים רק לקרנות פנסיה הסתדרותיות: מבטחים, מקפת ומיטבית.
לדברי קלי, לפני המעבר מתקציבית לצוברת, שלטו שלוש קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הגדולות ב-75% מהשוק, ותוך שלוש שנים הן צפויות לשלוט אף ביותר מ-80%. בין היתר בגלל העובדה שקצב קליטת עובדים חדשים בסקטור הציבורי גבוה בהרבה מזה שבסקטור הפרטי.
