הפיקוח על הבנקים ממשיך בהליכי הפקת הלקחים מפרשות הבנק לפיתוח התעשייה והבנק למסחר. המפקח על הבנקים, יואב להמן, העביר להנהלות הבנקים טיוטה לדיון, לפיה הבנקים יאלצו לקבוע מדיניות ברורה לגבי פקדונות לטווח קצר שמופקדים על-ידי הציבור אצלם. בפיקוח על הבנקים מעוניינים שהבנקים ישקיעו את הכספים לטווח קצר באפיקים מקבילים נזילים לטווח קצר.
המפקח על הבנקים מעוניין ליצור מצב, בו אם יקרה שהציבור יבקש למשוך את כספו המופקד לטווחים קצרים ונזילים, יוכל הבנק לעמוד בהתחייבות זו ולא תידרש התערבות חיצונית של בנק ישראל או הממשלה שידרשו להזרים מזומנים לקופת הבנק.
טיוטת ההצעה של הפיקוח על הבנקים באה להגביר את היציבות של המערכת הבנקאית ולהגביר את אמון הציבור במערכת. זאת כדי למנוע מצב כמו בבנק לפיתוח התעשייה, כאשר פרסומים בכלי התקשורת העלו הערכות שהבנק עומד לקרוס והציבור צבא על דלתות הבנק במטרה למשוך את כספו. לבנק לא היו מספיק מזומנים ונאלץ לבקש התערבות חיצונית.
בפיקוח על הבנקים מעוניינים לקבל החלטה בתיאום עם הבנקים ומציינים בחוזר שהועבר להנהלות, כי לאחר דיונים בין הנהלות הבנקים לפיקוח ושורה של הסכמות שיתקבלו בין הצדדים תועלה ההצעה המשותפת לדיון בועדה המייעצת של בנק ישראל, במטרה לקבוע הנחייה מפורטת ומחייבת.
יש לציין, שעד כה נהגו הבנקים לשמור על נזילות נמוכה יחסית להתחייבות שלהם לציבור, תוך שקיימת מעין הסכמה שבשתיקה, כי במקרה וחלילה הציבור כולו ידרוש את כספו תהיה המדינה ערבה לכספים הללו. את המצב הזה, כאמור, מעוניינים למנוע בבנק ישראל.
כצפוי, בבנקים יש התנגדות למהלך ואף בכלי התקשורת השונים מצוטטים בימים האחרונים נבואות זעם של הבנקים לפיהם, אם תתקבל ההנחיה החדשה של הפיקוח על הבנקים יצומצם האשראי לציבור בעשרות מיליארדי שקלים מה שיביא להגברת מצוקת המזומנים של הסקטור הפרטי והעסקי.