הידיעות על מותו של ההיי-טק הישראלי הן מוקדמות מידי ומוגזמות ביותר - זה היה הקונסנזוס שבא לידי ביטוי באסיפה הכללית של חטיבת ההיי-טק במכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי.
המרצים המרכזיים בדיון היו בדעה, כי בחלוף המשבר העולמי, ואם תינקט מדיניות נכונה בישראל, צפוי הענף להתאושש, להתארגן מחדש ולמצוא לעצמו נישות מבטיחות ושווקי יעד מתאימים.
יו"ר מכון היצוא, שרגא ברוש, אמר כי על הממשלה לסייע לחברות הסטארט-אפ בהקלות במיסוי ובעידוד השיווק אחרת תהיה פגיעה חמורה ביכולת הטכנולוגית של ישראל. ברוש ציין, כי כיום יש רק כ-800 חברות סטארט-אפ פעילות לעומת קרוב ל-3000 לפני כשנתיים, וכי אם לא ייעשו פעולות דרסטיות לסייע לחברות הללו ולעודד חדשות יקטן מספרן השנה בעוד מאה, לפחות.
ניסו כהן, מנכ"ל IDC אמר, כי התאוששות ההיי-טק תתחולל מוקדם מכפי שרבים צופים וכי בעשור הנוכחי תהיה ההתמקדות בתחום ה-PERSONAL GADGETS (אביזרים טכנולוגיים מתקדמים אישיים) כשם שהעשור הקודם היה עשור ה-PC. כהן ציין עוד, כי תחום מבטיח במיוחד עבור הייצוא הישראלי הוא תחום ביטחון ואבטחת הפנים ה-HOMELAND SECURITY המתפתח במיוחד בארה"ב אך גם באירופה.
כהן הציע, כי במגעים עם הממשל האמריקני תבחן ישראל את אפשרות ההשתלבות בנושא והציע כי חלק מכספי הערבויות שישראל צפוייה לקבל מארה"ב ייוחד לקרנות הון סיכון לפיתוח טכנולוגיות, יכולות ומוצרים בתחום זה.
יורם אורון, מנכ"ל ומייסד קרן הון סיכון VERTEX, אמר כי השוק האסייתי, ובראש ובראשונה השוק הסיני, הוא בעל פוטנציאל כתחליף לשווקים המסורתיים של ישראל בתחום ההיי-טק - ארה"ב ואירופה.
עמירם שור, יו"ר ההנהלה הציבורית של ענף ההיי-טק, במכון היצוא אמר כי תעשיות ההיי-טק היו, עודן ויהיו מנוע הצמיחה של כלכלת ישראל ושילוב של יצירתיות, יכולת טכנולוגית גבוהה ומדיניות ממשלתית תומכת ומסייעת, יאפשרו לישראל להגדיל את חלקנו בשוק ההיי-טק העולמי.
ח"כ מודי זנדברג, שהיה יו"ר ועדת ההיי-טק בכנסת היוצאת קרא להקים רשות לאומית לטכנולוגיה שתפעל בנושאי התכנון והמדיניות לטווח ארוך, כולל חינוך והכשרת כוח אדם לתעשיות הטכנולוגיות. הרשות גם תעסוק בפרויקטים לאומיים בתחום, בהאחדת ההליכים ובפישוטם. הוא הביא כדוגמא את העובדה ששירות התעסוקה מתייחס למומחה היי-טק מחו"ל בדיוק כמו לפועל זר רגיל.
יאיר אופק, המשנה למנכ"ל המכון ומנהל חטיבת ההיי-טק במכון היצוא, מסר כי חטיבת ההיי-טק פועלת השנה תוך התמקדות בארצות יעד בהן יש צמיחה כיום - סין, הודו, קוריאה וטיוואן. זאת בנוסף להמשך הפעילות בשווקים המסורתיים שלנו כגרמניה, צרפת וארה"ב והפעילות במכסיקו להשתלבות בפרוייקט E-MEXICO שבו מתכוונת ממשלת מכסיקו להשקיע 6 מיליארדי דולרים בהחדרת המחשוב והאינטרנט בשירות הממשלתי, בחינוך וברפואה. המשלחות המתארגנות השנה יופנו לארצות היעד באסיה, באירופה ולמכסיקו.
אופק הוסיף, כי תעשיית ההיי-טק עדיין מהווה 48% מהייצוא של ישראל. והיא סובלת היום לא רק מהירידה העולמית אלא גם מהאינתיפאדה. הוא הזהיר כי אם לא נפעל לסייע להם בזמנים קשים אלו הבעיה שלנו תלך ותגדל כאשר העולם יצא מהמשבר.
יאיר אופק הוסיף כי באופן מיוחד יש למצוא דרכים לסייע לחברות הסטארט-אפ שאינן יכולות לגייס היום כסף ויש משום כך האטה בהכנסת טכנולוגיות חדשות. חברות הסטארט-אפ מהוות את אחד הבסיסים לצמיחת תעשיית ההיי-טק בישראל והן מהוות את הכוח המניע לטכנולוגיות חדשניות לכלל התעשייה. אם לא נמצא דרך לסייע להן - יש סכנה שהתשתית הטכנולוגית החדשנית שלנו תפגע. בתחום זה מתוכננת פעילות מיוחדת לסייע בגיוס משקיעים והון סיכון בין השאר בסינגפור ובטייוואן.
רונן מלמוד, מנהל תחום חברות הסטארט-אפ במכון הייצוא, מסר כי בכנס השתתפו כ- 200 איש ואשר בסיומו נבחרו הנהלות ציבוריות חדשות בתחומי ההיי-טק.
להנהלה הציבורית בענף תקשורת ותוכנה נבחרו:
אברהם מידן מחשבשבת, אדיב ברוך מנס טכנולוגיות, אלעזר רונן מאלוט תקשורת, אריאל ברוש מתדירן טלקום, דוד אסיה ממג'יק, דן מילנר מקשת תרגום וכתיבה טכנולוגית, חיים וולינסקי מספידינט, חמי צוברי מארט זיהוי טכנולוגיות, יעקב פס מראד תקשורת, יצחק לויט מסי די אי סיסטמס, ישראל שטיין מפיברולן, מאיר זורע מאלירו, מרדכי וויסמן מטלרד נטוורקס, משה בראון מבי אר סי תקשורת, עמיר גיל מטסקום, עמירם שור ממ.ל.ל., תעשיות תוכנה ומחשבים וצביקה פרידמן מאלווריון.
להנהלה הציבורית של ענף הסטארט-אפ נבחרו:
אבי מסיקה מקליראט פוטוניקס, יצחק אליהו מדקולינק ווירלס, מישל אליהו מגלרי טלפוני, מאיר טנא מכנרות, החממה הטכנולוגית, עמק הירדן, עוז כפיר מאימפריאל ויז'יון, רמי מצגר מקומודיו, יוסף קליין מקלוברליף.קום, אלעד שביב מריוורהד נטוורקס, גיל ביקל מקוואדו ישראל, עמרם ביקל ממונפורט, הנדסת תוכנה, יעקב ורטמן מקיבקום, צלי כנעני מלומיסט, גידי סטרולזי מאורטוסק וביוסקאן, עידו גנות מטריוונט ועמי אלעזרי מטאו צילניום אלקטריק. משקיפות: דפנה שווארץ ממרכז יזמות ההיי-טק באוניברסיטת בן-גוריון וקארין מאיר רובינשטיין ממשרד עו"ד אפרתי - גלילי.
