הסיוע האמריקני לישראל מתעכב, למרות איתותי המצוקה של ישראל לארה"ב. משלחת ישראל, שנועדה ביומיים שחלפו עם הצוות המקצועי האמריקני, לא הצליחה עד כה לקבל מענה החלטי: האם תאשר וושינגטון את הסיוע האמריקני לישראל.
הבעיה המרכזית העומדת עתה בפני קבלת סיוע: הממשל מחוייב להעביר בקשה כזו את כל השלבים, לרבות אישור הממשל והקונגרס. כמו כן מבקש הממשל לקדם את בקשת הסיוע של ישראל, בחבילה אחת יחד עם הסיוע האמריקני המתוכנן לטורקיה וירדן.
ישראל מבקשת חבילת סיוע בסכום כולל של 12 מיליארד דולר, מזה: 8 מיליארד דולר בערבויות, ו-4 מיליארד דולר כסיוע צבאי. נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, כבר נתן הסכמה עקרונית למתן הסיוע. אלא שהדיונים הנמשכים כבר כמה חודשים, וההדרדרות החמורה במשק, גורמים דאגה רבה במשרד ראש הממשלה, שמא הסיוע יגיע, אם יגיע, מאוחר מדי.
המשלחת שיצאה לוושינגטון כוללת את מנהל לשכת ראש הממשלה, דב ויסגלס - העומד בראש המשלחת; ואת מנכ"ל משרד האוצר, אוהד מראני, ומנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון. בפגישה השתתף גם שגריר ישראל בוושינגטון, דני איילון. הפגישה המסכמת היתה אמש. מצד הממשל השתתף סגן שר האוצר האמריקני, וכן תת שר החוץ האמריקני, ריצ'ארד ארמיטאז'. לצוות האמריקני הובהר, כי ישראל זקוקה לסיוע בדחיפות. נמסרו נתונים מדאיגים על התכווצות הפעילות בעשרות מענפי המשק, וכן הסיכון מפני הפחתת הדירוג של ישראל.
ויסגלס אמר בצאתו מהפגישה, כי האמריקנים אומנם מבקשים לקבל מענה לשורה של שאלות, ובעיקרן: מידע בדבר הקיצוץ המתוכנן בתקציב המדינה, והרפורמות שמתכנן שרון בשוק ההון ובשוק העבודה. ואולם, הדגיש ויסגלס, "אין ולא היתה התניה כלשהי בין הסיוע למפת הדרכים. שני הערוצים מתנהלים באופן נפרד לחלוטין".