השופטת צילה קינן, מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, הכריעה לאחרונה בתביעת אבהות יוצאת דופן. השופטת קינן החליטה להכיר בתביעת אבהות, למרות שבכך הפכה את הילדה לממזרה.
המדובר בבני זוג שהיו נשואים לאחרים בעבר, אך מקיימים חיים משותפים החל משנת 1997. האישה היתה נשואה עד 1996, ונפרדה מבעלה בטרם התגרשו באופן רשמי. הגירושין הרשמיים התרחשו רק ב-1999. בני הזוג לא יכלו להינשא, מאחר ובית הדין הרבני החליט לאסור את האישה על גרושה ועל בן זוגה החדש.
שבעה חודשים לאחר הגירושין הרשמיים נולדה הקטינה שעניינה נידון בפסק הדין. התובע, החי עם האם מאז 1997, ביקש כי אבהותו תירשם, אך במשרד הפנים סירבו, ונימקו זאת בכך שאם הקטינה הרתה לו בעת שהיתה נשואה לאחר - ורישום אבהותו יטיל בקטינה כתם של ממזרות.
עקב כך הגיש האב עתירה. לטענתו, בני הזוג אינם מייחסים כל חשיבות להלכה, ולמעשה הם חיים אורח חיים חילוני לחלוטין. האישה אף שינתה את שם משפחתה לשם משפחתו כדי להיחשב נשואים. לדעתם, רישום הקטינה כבתו של העותר, תביא לה יותר תועלת מאשר נזק.
השופטת קינן קבעה, כי לשון החוק מעידה על כך שהורות אינה תלויה בהכרזה משפטית, והורות ביולוגית לכשעצמה מספיקה כדי להעניק אפוטרופסות על קטין. לשאלה האם כתם הממזרות עשוי למנוע רישום, ענתה כי אין מדובר בנימוק רלוונטי.
המדינה טרם הודיעה האם תערער על ההחלטה.
עורך הדין אמיר שי מעמותת הורות שווה: יפה עשה בית המשפט שהעדיף את זכות הילד לשני הורים על ערכים אחרים.
