"לשר התחבורה החדש - אביגדור ליברמן, צפויים אתגרים גדולים: מהראשונים בהם - שיקום איכות החיים בירושלים, שנפגעה קשות ממדיניות התחבורה הקיימת של שר התחבורה היוצא".
כך קובע הבוקר (ד', 25.2.03) הפורום למען תחבורה ציבורית, המגנה בתוקף את בקשת שר התחבורה היוצא, צחי הנגבי, להכריז על כבישי מערב ירושלים כפרויקט תשתית לאומית (ראה ארכיון מחלקה ראשונה).
השר המיועד, אביגדור ליברמן, הינו מהשרים הבודדים שאינם נכנסים לבירה מכיוון מערב, שכן מקום מגוריו בנוקדים.
"ההכרזה מנוגדת למדיניות התחבורה של הממשלה, הנותנת עדיפות תקציבית וביצועית לפרוייקטים של תחבורה ציבורית והסעת המונים, והתקבלה למרות פניותיהם של הפורום לתחבורה ציבורית. השיקום זה יהיה בלתי אפשרי כל עוד ימשיכו העיר ואוצרותיה הטבעיים להתכסות באספלט, זיהום אוויר והידרדרות אורבנית, בשל תכנון לקוי שאינו לוקח בחשבון את טובת התושבים ורווחתם".
"ירושלים היא העיר הענייה בישראל, ובה אחוז משתמשי התחבורה הציבורית הוא הגבוה ביותר בארץ ורמת המינוע היא מהנמוכות בישראל. הדבר האחרון שעיר הבירה זקוקה לו כעת, הוא השקעה בכבישים נוספים, המשרתים את בעלי הרכב הפרטי הנכנסים לעיר מכיוון השפלה, בשעה שאין מענה למשתמשי התחבורה הציבורית ולתושבי העיר עצמם, שלהם צרכים דחופים בהרבה."
רחל הורם מנכ"ל הפורום למען תחבורה ציבורית הביעה תמיהה רבה על החלטת השר: "כיצד קורה שמקדמים כבישים בבירה בעלות של מיליארדי שקלים בעוד שקו הרכבת לעיר טרם הופעל, וכמוהו גם נתיב תחבורה ציבורית בכניסה לעיר, שעלותו מזערית". לדברי הורם, ביצוע שני הפרויקטים הללו, יכול לייתר את הצורך בסלילת כבישים נוספים, ובכך לחסוך כסף רב אותו ניתן היה להפנות לפרויקטים של תחבורה ציבורית להמונים דוגמת קו רכבת מהיר לבירת ישראל. לדבריה, לא נבדקו חלופות לפרוייקט הכבישים החדש לפני שהתקבלה החלטת השר.
עם היכנסו של שר חדש אביגדור ליברמן למשרד התחבורה קורא הפורום למען תחבורה ציבורית לקידום דחוף של מדיניות תחבורתית חדשה ומתקדמת, בעיקר בירושלים. המדיניות הנוכחית, המקדמת סלילת כבישים בהיקפים גדולים כל כך, מונעת את המעבר ההכרחי לתפישה חדשה, המתבססת על מערכת של תחבורה ציבורית בת קיימא. המשך סלילת כבישים חדשים רק תגביר את תהליך הפירוור, תגרום להרס שטחים פתוחים ולא תיתן מענה לצרכיה של אוכלוסייה גדולה של משתמשי תחבורה ציבורית.
לפיכך, מסכם יורם אסידון מהפורום למען תחבורה ציבורית, "יש להקפיא את יישום תוכנית האב המיושנת לתחבורה, המקדשת סלילת כבישים בירושלים, וליזום הכנתה של תוכנית אב חדשה". במרכז תכנית זו יעמדו פתיחת נתיבי תחבורה ציבורית בכל הכניסות לעיר, הפעלה מזורזת של קווי הרכבת (הקו המשוקם והקו המהיר), ונתיבי תחבורה ציבורית בכל צירי התנועה הראשיים אל העיר ובתוכה. כמו כן אין להמשיך ביישום פרויקט הרכבת הקלה במתכונת הנוכחית, שבה יזם פרטי מקבל עדיפות מוחלטת על פני האינטרס התחבורתי, החברתי והכלכלי.