בית משפט השלום בתל אביב, דחה היום (16.1.01) את בקשת התביעה, ונמנע מהרשעת שר האוצר לשעבר יגאל כהן-אורגד בעבירה על-פי סעיף 317(א) לפקודת החברות.
השופט נענה לבקשת באי-כוחו של כהן-אורגד, עורכי הדין ירון פירדי ויוסי אשכנזי, והסתפק בהטלת 150 שעות עבודות שירות, כאמור - ללא הרשעה.
העבירה שבה מדובר, מתייחסת לאי קיום חובה הקבועה בפקודת החברות - כהן-אורגד לא פיקח כיאות על בעלי תפקידים בחברת דקו, בראשה עמד - נחשבת לקלה יחסית. הפרקליטות עמדה על הרשעת כהן-אורגד, לאחר עיסקת טיעון שחתמו נציגיה - עורכי הדין מנחם מזרחי וניסים מרום, עם באי-כוחו של כהן-אורגד, פירדי ואשכנזי. עיסקת הטיעון נחתמה ב-25.10.00.
נסיבות האירוע לא היו כה תמוהות, אילולא הפער העצום בין עיסקת הטיעון לבין סעיפי האישום שכלל כתב האישום המקורי, שהוגש ב-1999. כתב האישום כלל סעיפי אישום שייחסו לכהן-אורגד עבירות חמורות ביותר, וכל אלה סולקו מכתב האישום המתוקן במסגרת עיסקת טיעון בין הצדדים - לאחר שהפרקליטות השתכנעה שהיא אינה יכולה להוכיחם בבית המשפט.
השופט רוזן הגדיר את עיסקת הטיעון כ"מהפך". בכתב האישום המקורי נטען שכהן-אורגד ושותפיו, במסגרת תפקידיהם בחברת דקו, קיבלו במירמה 82 ערבויות למימון משלוחי ייצוא שייצאה חברת דקו לארה"ב, על-סך כולל של 4.1 מיליון דולר. עוד נטען כי הנאשמים זייפו חשבוניות יצוא והנפיקו חשבוניות כפולות ביחס לאותו משלוח, כאשר בכל אחת מהן רשמו פרטים שונים.
במשך השנים הואשמו כל השותפים לכאורה של כהן-אורגד בבתי המשפט, ואף לא אחד הורשע בבית הדין. כהן-אורגד שנגרמה לו עוגמת נפש חמורה בגין שנות ההמתנה הרבות והפרסומים בנושא שפגעו קשות בשמו הטוב, הודה רק בעבירה זניחה (אי-פיקוח, כאמור) - אשר כדברי השופט רוזן, "לא בדיוק ידוע על שימוש בה בעבר".
במסגרת עיסקת הטיעון הצטרפה הפרקליטות לבקשת ההגנה כי בית המשפט יקבע שמדובר בעבירה שאין בה קלון, ושההרשעה בעבירה זו, אין בה כדי לפסול את כהן-אורגד מלכהן כדירקטור בחברות ציבוריות. כמו כן הסכימה הפרקליטות שהעונש היחיד שיוכל בית המשפט להטיל הינו עונש של שירות לציבור (לצד הרשעה עליה עמדה). התביעה התעקשה כאמור על הרשעת כהן-אורגד בעבירה, בטענה כי רק במקרים יוצאי דופן על בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו להימנע מהרשעת נאשם.
השופט דוד רוזן דחה את הדרישה. בפסק דין מקיף, קיבל ללא סייג את טענות ההגנה, קבע כי המקרה הנ"ל הוא מקרה מתאים וראוי שיעשה בו שימוש בסמכותו של בית המשפט שלא להרשיע.
השופט רוזן קיבל את טענת באי-כוחו של כהן-אורגד, שאילו העובדות המוסכמות בעיסקת הטיעון היו העובדות היחידות שעמדו לעיני הפרקליטות, סביר להניח שכלל לא היה מוגש כתב אישום כנגד כהן-אורגד.
השופט רוזן קבע בהחלטתו, כי העבירות החמורות שבהן הואשם כהן-אורגד, היו גורמות לכל אזרח עגמת נפש רבה. קל וחומר כאשר מדובר בנושא משרה ציבורית, אדם מוכר וידוע כגון כהן-אורגד, ובמיוחד לאחר שהובהר שאין בהאשמות ולא כלום. הנזק אינו רק מעמדי, כלכלי וציבורי. כהן-אורגד ומשפחתו ספגו נזק רב גם מן ההשמצות והפגיעות בכתבות בתקשורת. יתר על כן, כל המעורבים האחרים בפרשה, שחלקם אף הודו בעבירות חמורות ואשר חלקם בפרשה היה ניכר - זוכו.
כאמור, השופט דוד רוזן הטיל על כהן-אורגד 150 שעות לתועלת הציבור, כאמור - ללא הרשעה.
