שניים מראשי מערכת הבריאות, פרופ' מרדכי שני - מנהל המרכז הרפואי שיבא ופרופ' שוקי שמר - מנכ"ל 'מכבי שירותי בריאות' מעריכים, כי אין סיכוי של ממש ליישום דוח ועדת אמוראי לבחינת הרפואה הציבורית בישראל, וכי הדוח ייגנז. השניים דיברו ביום עיון שקיים המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) על מסקנות ועדת אמוראי, אשר דנה במעמדה של הרפואה הציבורית בישראל.
פרופ' מרדכי שני אמר ביום העיון, כי מסקנות ועדת אמוראי פורסמו בעיתוי כלכלי קשה ולכן, ספק אם ניתן יהיה לממש את המלצותיה. להערכתו, מערכת הבריאות תמשיך לקרטע עד הדוח הבא.
עם זאת, פרופ' שני צופה, כי נושא תיאגוד בתי החולים יזכה לקידום, במיוחד על רקע מינויו של בנימין נתניהו, חסיד ההפרטה, לתפקיד שר האוצר, מה גם שהנושא צובר תאוצה בשטח.
לדברי פרופ' שני, התאגידים הפועלים כיום ליד בתי החולים חולשים כיום על 20% מתקציבי בתי החולים. נושא זה אף עוגן בחוק ההסדרים וכיום מעבדים באוצר את התקנות בנושא זה. במצב זה אין מניעה מלסכם את עקרונות התיאגוד בתוך זמן קצר ולגשת באופן מיידי לביצוען. פרופ' שני אף המליץ לממשלה לגשת מייד להפיכת בתי החולים לתאגידים ולא ליצור שלב ביניים בדמות הפיכתם לחברות ממשלתיות.
פרופ' שני מתח ביקורת על המלצות ועדת אמוראי וטען, כי הן מעקרות למעשה את משרד הבריאות מכוחו וממעמדו על-ידי הקמת ועדות חיצוניות והעברת הפיקוח על הביטוח המשלים לממונה על הביטוח באוצר. גורמים נוספים במערכת הבריאות, שהשתתפו ביום העיון, תמכו בעמדה זו וציינו, כי ההמלצה על הקמת רשות מקצועית שתדאג לתימחור ריאלי של תעריפי בתי החולים, ההמלצה על הקמת הועדה הציבורית למימון סל הבריאות וההמלצה על הקמת הרשות לבריאות האם והילד המתבגר, כולן הופכות את משרד הבריאות למיותר.
עדי אמוראי, יו"ר הוועדה, הגן על מסקנותיה ואמר, כי הוועדה התייחסה למציאות הפוליטית הקיימת וניסתה להציע פתרונות לבעיות המימון במערכת בהתבסס על מציאות זו.
לדבריו, נוכח המצב הפוליטי הקיים, יש הכרח בהקמת רשויות חיצוניות למשרד הבריאות לנושא המימון והתימחור, בדומה לרשות למשק החשמל הקובעת כיום את תעריפי החשמל.
להערכת אמוראי, המלצות הוועדה ייושמו, שכן קיימים מנופים חזקים לכך בדמות פסיקה צפויה של בג"צ בנושא השר"פ ופסיקת הבורר בנשוא מעמד הרופא. לדבריו, הן הבג"ץ והן הבורר יישענו על המלצות הוועדה שהוא עמד בראשה. עדי אמוראי טען, כי רוב הגורמים במערכת הביעו תמיכה במסקנות הועדה, אשר גיבשה קונצנזוס על בסיס העמדות שהוצגו בפניה.
גבי בן-נון, סמנכ"ל כלכלה במשרד הבריאות, מתח ביקורת על המלצות הוועדה בכך שלא כללו התייחסות לסל השירותים שמספק משר הבריאות ישירות ובהן שירותי הפסיכיאטרייה, הגריאטריה ושירותי בריאות השן. בן-נון מתח אף הוא ביקורת על ההמלצה להקים ועדות חיצוניות במקום לקבוע מיידית מהו מנגנון העדכון הראוי לסל הבריאות. לדבריו, אי-הכללת מחיר יום האישפוז במדד יוקר הבריאות, כפי שנוסח על-ידי ועדת אמוראי, הופך את המנגנון ללקוי. להערכת בן-נון, חסרים כיום 2.6 מיליארד שקלים כדי לאפשר את המשך אספקת מרכיבי הסל הנוכחיים, זאת עקב שחיקת הסל בשל עליות המחירים והשינויים הדמוגרפיים.
ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית (הר"י), הדגיש בדיון כי הר"י לא תסכים בשום פנים ואופן לוותר על עקרון הבוררות במחלוקות בינה לבין הממשלה, שכן זהו המנגנון היחידי המבטיח התייחסות אובייקטיבית לעניינם של הרופאים. הוא הביע חשש, כי יעשה ניסיון להפרת ההסכם עם הרופאים, תוך דחיקתם לפינה כדי לגרום להם להפר את ההסכם ולהיפטר ממנגנון הבוררות שנכפה על האוצר ואינו מקובל עליו. לדברי ד"ר בלשר, מסקנות ועדת אמוראי אמנם אינן מחייבות, אך - להערכתו - הבורר יישען עליהן.
פרופ' שוקי שמר, מנכ"ל 'מכבי שירותי בריאות', טען בדיון, כי ועדת אמוראי עסקה בניתוח המצב במקום להציע פתרונות ממשיים. הועדה אף המליצה על מנגנון אין-סופי של ועדת ולא קבעה עמדה נחרצת. שמר אף טען, כי הוועדה התיימרה לפתור את בעיית המימון של מערכת הבריאות מבלי שמונתה לכך ובסופו של דבר לא טיפלה בנושא כה קריטי ולא הציעה פתרונות.
יעל אנדורן, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמרה בדיון כי הממשלה איננה צריכה להיות ספקית של שירותים ויש להעביר את השירותים שמספקת כיום הממשלה לידי קופות החולים.
לדבריה, אין מנוס מצמצום כפילויות במערכת דרך מנגנון התימחור, אך הביעה התנגדות להקמת גוף נוסף, כהמלצת הועדה, וטענה כי על הממשלה לקבל בעצמה החלטות נחרצות בעניין במקום להקים גופים נוספים.