הר השקלים מצטמצם. הציבור משך מקרנות ההשתלמות וקופות הגמל בחודש פברואר סכום עתק של 768 מיליון שקל בהמשך למשיכת עתק של 576 מיליון שקל בחודש ינואר האחרון.
כך עולה, שמתחילת השנה משך הציבור 1.3 מיליארד שקל מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, לעומת ההפקדות בהיקף כספי של 1.7 מיליארד שקל בחודש דצמבר האחרון.
יש לציין, שקופות הגמל הגדולות בישראל (מן הסתם הבנקאיות) השיגו בחודשים ינואר ופברואר תשואות ריאליות חיוביות לאחר חודשים של תשואות שליליות. נתון זה מתגמד לעומת המצוקה בה נמצא הציבור הישראלי.
משיכות של 1.3 מיליארד שקל בחודשים בלבד הן ביטוי חד למיתון הכבד במשק שמקבל ביטוי באבטלה הולכת וגדלה כשאלה שאינם מאבדים את מקום עבודתם נאלצים לספוג הפחתות שכר וצמצום בהיקפי עבודת- מה שמקבל ביטוי בתלוש המשכורת.
משיכות העתק באות לידי ביטוי בכך שהציבור פודה את כספו שחסך לתקופת הפנסיה או לשיפור רמת החיים לאחר 15 שנות עבודה והפקדות לחיסכון ארוך טווח (קופות הגמל ניתנות לפירעון לאחר 15 שנות ותק) כדי לשמור על רמת חיים סבירה אליה הורגל בשנים האחרונות.
הפדיונות הגדולים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות מהוות נזק גם לקופת המדינה שהכירה בהפקדות של 1.7 מיליארד שקל בחודש פברואר לצורך מתן הטבות מס כשחודשיים בלבד לאחר שהכירה המדינה בהפקדה וכתוצאה מכך הפחיתה את המס אותו היא גובה מהמפקידים מושך הציבור את כספו.
הנזק למדינה הוא משולש: הנזק הראשון הוא המעשה של משיכת כספים שמיועדים להשגת צמיחה עתידית, הפחתת היקפי המס הנגבים מציבור השכירים והעצמאים והנזק השלישי, ארוך הטווח, הוא בחשיפה של המדינה לסיכונים בכך שהציבור מפחית את היקף חסכונותיו לגיל פנסיה או לתקופת מצוקה - כך שבבוא היום יפול אותו ציבור על כתפי המדינה.
