הוועדה להסדרת תעריפי בזק ממליצה להפחית את תעריפי הבזק ב-5.5%, ולבטל את תעריפי המינימום בגין שירותים של בזק.
הוועדה הגישה את המלצותיה לראש הממשלה, אריאל שרון (המכהן גם כשר התקשורת) ולשר האוצר, בנימין נתניהו. ההמלצות הוגשו במסגרת דוח כולל, וככל הנראה יהיו לכך השלכות גם על תהליך ההפרטה של בזק.
הוועדה ממליצה למעשה מהפיכה בתחום החיובים בשירותי הבזק. הוועדה ממליצה לנקוט מהלך משולב, בו יופחתו תעריפי השיחות מחד, ויועלו דמי השימוש מאידך. תעריפי שיחות בזק יופחתו בשיעור ממוצע של 23%, ודמי השימוש יועלו ב-15%. "מאחר וההוצאה על שיחות היא המרכיב העיקרי בחשבונות בזק", נקבע, יביא מהלך משולב זה להקטנת חשבון הטלפון של מרבית לקוחות בזק.
הוועדה קובעת עוד:
כיום כל שיחה בקווי בזק (מטלפון נייח אחד למשנהו) מחויבת בתעריף מינימלי של 22.5 אגורות, גם בשעות השיא וגם בשעות השפל. כתוצאה, "תופשים" התעריפים השוליים שבזק מפרסמת (14 אגורות לדקה בשיא ו-2.5 אגורות לדקה בשפל) רק עבור פחות משליש מהשיחות. תעריף השפל 2.5 אגורות לדקה, רלבנטי רק עבור כשמינית מהשיחות בשפל, ושיחות רבות, למשל שיחות המסתיימות בתא קולי, משלמות אפקטיבית 2.5 אגורות לשניה.
הוועדה ממליצה לבטל את "תעריף המינימום", מבחינת "מה שאתה רואה זה מה שאתה משלם". תעריף שיחה בשעות השיא ייקבע ברמה של 12.9 אגורות - הורדה משמעותית מהתעריף הממוצע בשעות השיא העומד כיום על 17.6 אגורות, ותעריף השפל החדש 5.9 אגורות מהווה גם הוא הפחתה בהשוואה לתעריף הממוצע כיום - 6.3 אגורות לדקה.
הוועדה ממליצה שבמהלך תקופת ההסדר החדש (בשנים 2003-2007) תחול הפחתה נוספת בתעריפי השיחות (ובתעריפי השירותים האחרים) בקצב של 3.5% לשנה (ריאלית), תוך התחשבות בשינויים בתפוקות החברה.
דמי השימוש הנוכחיים (45 ש"ח לחודש, כולל מע"מ) אינם מכסים את עלות הנגישות - עלות הקו המחבר את בית הצרכן עם המרכזייה. ועדות קודמות להסדרת התעריפים החליטו על העלאת דמי השימוש, אך עם זאת נישחק התעריף בשנים האחרונות על-ידי האינפלציה.
על-פי המלצת הוועדה, דמי השימוש החדשים יהיו כ-52 ש"ח לחודש (כולל מע"מ), כאשר צרכנים שאינם מרבים להשתמש בטלפון ימשיכו ליהנות מתעריף מוזל. העלאת דמי השימוש תצמצם את הסבסוד הצולב בתעריפי בזק ותתרום לחוסנה של החברה.
הוועדה עשתה כל שביכולתה לאזן בין מטרות מנוגדות: טובת הצרכן, חוסנה הכלכלי של בזק ועידוד התחרות. חישוב התעריפים החדשים מבוסס על עלויות בזק בתוספת תשואה להון עצמי בשיעור של 13%. שיעור תשואה זה מהווה העלאה של כרבע בהשוואה לשיעור שהוכר על-ידי הוועדה הקודמת ב-1998. העלאת שיעור התשואה משקפת את הגידול בסיכונים בפניהם ניצבת החברה, אם כתוצאה מהגברת התחרות בעתיד או כתוצאה מהמיתון העמוק בו נמצא המשק.
כדי לעודד את התחרות המשיכה הוועדה במגמה שהותוותה על-ידי הוועדה הקודמת והמליצה להפחית את תעריף השלמת שיחה ברשת בזק בשיעור של 8.2%. התעריף לקטע השיחה היוצאת מרשת בזק לרשת הסלולרית יופחת באופן דומה, לאחר שיותאם לשינוי בחישוב הוצאות הגבייה של תעריפי שיחות אלה.
הוועדה בדונה באופי התחרות בענף התקשורת קובעת שלמרות ההתקרבות שחלה בשנים האחרונות בין השוק הנייח והשוק הסלולרי, משמרת בזק את כוחה המונופוליסטי בענף התקשורת הפנים ארצי.
הוועדה ממליצה להגמיש את משטר הפיקוח על בזק, כל עוד אין בכך בכדי לפגוע בתחרות.
זו הוועדה הרביעית במניין הוועדות העוסקות בהסדרת תעריפי בזק. משטר הפיקוח הצליח במהלך העשור הקודם להביא לכך שישראל נהנית מרמת תעריפי טלפוניה מהנמוכים בעולם המערבי. הישג זה בולט במיוחד על-רקע השינויים שחלו במבנה התעריפים בתקופה זו. צמצום דרסטי בסבסוד הצולב מכשיר את הקרקע לתחרות אמת בשוק התקשורת הפנים ארצי. מערך התעריפים היווה תמריץ להתייעלות לחברת בזק. הנהלת החברה ועובדיה נענו לתמריץ זה והפכו את ספק הטלפוניה הנייחת לאחת החברות הרווחיות במשק הישראלי. הוועדה הביעה אמונה שהמלצותיה יחזקו מגמות אלו.
בראש הוועדה עמד פרופסור ראובן גרונאו, וחבריה היו ד"ר אסף כהן (סמנכ"ל כלכלה משרד התקשורת), אמיר לוי (סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר), ונציגי הציבור אבי טייטלמן, רו"ח שרית כהן, רו"ח יאיר לפידות, וד"ר אילן מעוז (שזו הוועדה השלישית להסדרת תעריפי בזק בה הוא משתתף).
