משרד החינוך אישר השבוע לפטר עד מחצית מהעובדים של הטלוויזיה החינוכית. כך על-פי מידע בלעדי שהגיע ל-Nfc. ההודעה נמסרה למנהלת החדשה של הטלוויזיה החינוכית, יפה ויגודצקי.
כבר ביולי 2002 החליטה שרת החינוך, לימור לבנת, על סגירת הטלוויזיה החינוכית, החל מינואר 2003. משמעות הדבר: 450 עובדים מתוך 500 עובדים - יפוטרו. במקום הטלוויזיה הנוכחית, תיכננה לבנת, שיקום גוף חדש, אשר יעסוק ברכש של תוכניות מוכנות ושידורן. בכך אימצה השרה לבנת את המלצות הוועדה שמונתה לבדיקת עתידה של הטלוויזיה הלימודית-חינוכית.
לדברי השרה, הטלוויזיה החינוכית-לימודית שהוקמה לפני כ-40 שנה, פועלת על-פי אותם דפוסים, שאינם רלוונטיים למציאות הישראלית. לכן, אין מנוס מסגירתה, למרות העלויות הגבוהות הכרוכות בכך. השרה ציינה, כי הדבר נעשה על-דעת ראשי האוצר, המודעים היטב לעלויות הסגירה.
באוגוסט אשתקד, הוציא שופט בית המשפט העליון, אליהו מצא, צו ביניים, האוסר על שרת החינוך לסגור את הטלוויזיה החינוכית עד להכרעה בעתירה.
העתירה נגד החלטת שרת החינוך, הוגשה לבג"צ, על-ידי ועדי העובדים של הטלוויזיה החינוכית, מועצת העיתונות, ההסתדרות החדשה, אמ"י וח"כ קולט אביטל. העותרים ביקשו בעתירתם ששרת החינוך תבטל את החלטתה לאמץ את דוח האוזר ותיפנה להליך חקיקה, על-מנת להסדיר את מעמדה המשפטי של הטלוויזיה החינוכית.
עו"ד יוסי עבאדי, אשר ייצג את העותרים, ציין כי גורל הטלוויזיה החינוכית חייב להיות מוסדר כמו כל מערכת התקשורת האלקטרונית בישראל - בהליך חקיקה מסודר, ולא על-ידי החלטות שר יחיד. כך גם המליצה מבקרת המדינה בדוח משנת 1998.
בג"צ ביטל בדצמבר אותה שנה, את צו הביניים ואת הצו על תנאי, לאחר שמשרד החינוך הודיע, כי כל הצעה או החלטה שיעלה משרד החינוך, לא תגרור פיטורי עובדים או שינוי משמעותי אחר בטלוויזיה החינוכית, עד שיועבר הליך חקיקה מוסדר בכנסת.
עתה, אם כן, ניתן אישור ממשרד החינוך לפטר עד מחצית מהעובדים בטלוויזיה החינוכית, וזאת בעקבות אישור התכנית הכלכלית החדשה ב-25.3.03, ואמורה להביא לצמיחה במשק.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "האמירה היא לא נכונה. ברור שיהיה צורך להתייעלות, כולל צמצום בכוח אדם, כמו בכל מערכת החינוך, כולל מטה המשרד, בכל המגזר הציבורי ובכל המשק".
מהטלוויזיה החינוכית, לא ניתן היה לקבל תגובה, עד לרגע כתיבת הידיעה.
