רשמת מאגרי המידע, עו"ד יוספה טפיירו-בליי, הגישה השבוע לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת דוח על פעולות האכיפה שבוצעה.
המדובר בדוח שנתי, המוגש לוועדה הממונה על הפיקוח בנושא זה. מהדוח עולה, כי ההפקרות נמשכת. מאגרי המידע פרוצים, ולעיתים קרובות מדי נעשה בהם שימוש לרעה. הנה עיקרי הדוח, כפי שהוגשו על-ידי הרשמת.
סירוב מכוני השמה להעניק לנבחן את תוצאות הבחינה שביצע - הבעיה נוגעת לסירובם של מכוני השמה להעניק לנבחנים את המידע האישי שמסרו במהלך המבחן, ובכלל זה את המסקנות הנגזרות ממידע זה.
עמדתה של רשמת המידע בסוגיה הינה, כי מכוני השמה חייבים להעביר לכל נבחן את תוצאות מבחנו, לא רק משום שהסירוב הוא הפרת חובה ברורה, אלא מאחר ולא יעלה על הדעת כי ימנע מהנבחן לקבל לידיו את תוצאות המבחן. ואילו המעסיק או מזמין המבחן - שהינו צד ג' לחלוטין - יקבל לידיו את התוצאות. זכותו הסטטוטורית של כל אדם לעיין בכל מאגר מידע שיש בו נתונים על עצמו.
בעניין זה הזמינה הרשמת את מנהלי מכון ההשמה ויו"ר איגוד המכונים למספר ישיבות, כדי להנחותם להעניק לנבחן את תוצאות בחינתו. המכונים העידו, כי הם מבקשים למצוא פתרון אשר מצד אחד לא יהיה בו משום הפרת חובת הסודיות המוטלת עליהם מול המזמין, ומצד שני יאפשר לנבחן לקבל את תוצאות בחינתו.
לאחר שהמכונים לא הגיעו לנוסחה הפותרת את הבעיה, הנחתה הרשמת את המכונים לפעול על-פי חוק. בפברואר 2003 הגיש נבחן תביעה לבית המשפט בגין סירוב מכון להיעתר לבקשתו לקבל את תוצאות בחינתו. בהתאם לסיכום דיון שנערך במשרד המשפטים תשקול הרשמת בקשה להצטרפות היועץ המשפטי לממשלה לתביעה.
שיקים ללא כיסוי לרשמת מאגרי המידע הגיעו מספר תלונות, לפיהן בנקים נמנעים מפתיחת חשבונות ללקוחות שתמה תקופת ההגבלה מיום שהוכרזו לקוחות מוגבלים או לקוחות מוגבלים חמורים. לאור המידע פנתה הרשמת אל הבנקים השונים, והבהירה כי שמירה או שימוש בנתונים בדבר, היות הלקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, אינם עולים בקנה אחד עם חוק שיקים ללא כיסוי וחוק הגנת הפרטיות. הרשמת הזכירה כי התייחסות אופרטיבית למידע זה מהווה פגיעה בפרטיות, עבירה שהעובר אותה במזיד דינו חמש שנות מאסר.
הרשמת הנחתה את הבנקים לפעול בהתאם להוראות החוק, ולמחוק כל מידע שמצוי ברשותם על מי שהוגבלו מכל חוק שיקים ללא כיסוי שחלפה לגביהם תקופה של שלוש שנים, ולהנהיג נוהל מחיקה תקופתית של מידע מסוג זה. הרשמת הבהירה כי ההנחיה אינה חלה על מידע המצוי בבנק לגבי חשבונות שהלקוח מחזיק אצלו.
העברת מידע רגיש לצורך קידום אינטרסים כלכליים לרשמת מאגרי המידע נודע, כי מידע רפואי רגיש מועבר ככל הנראה מבית חולים לחברת ביטוח ללא ידיעת החולה וללא הסכמתו. בכך נוצר לכאורה מאגר מידע החייב רישום, שקיומו נודע באקראי רק לאחר שהחברה פנתה לחולה המאושפז בבית החולים. העברת המידע התגלתה לאחר שמספר אנשים הוטרדו על-ידי טלפניות חברת ביטוח פרטית, שציינו בפניהם כי ידוע שהם אושפזו בבית החולים בתקופה האחרונה, וכי הם מבוטחים של קופת חולים מסוימת ועל-כן מציעה לו החברה הפרטית הענקת מספר הטבות.
לטענת הרשמת, מסירת שמות חולים מאושפזים או שהיו מאושפזים לחברת ביטוח היא פגיעה חמורה בפרטיות החולה, הפרת חובת הסודיות הרפואית, ועומדת בניגוד לחוק זכויות החולה. לאחר שזומנו נציגי הצדדים אל הרשמת לבירור בעניין, וקיבלו הסברים על אי תקינות פעילותם, הודיעו הנציגים כי פעילות זו הופסקה וכי יוצא נוהל חדש שימנע את הפגיעה בזכויות החולה.
העברת מידע בין גופים מסחריים ביצוע עסקות רכישה טלפונית באמצעות כרטיס אשראי מאפשרות העברת נתוני הלקוח בלא פיקוח ובקרה ותוך פגיעה בזכויות בעל הכרטיס. לרשמת מאגרי המידע נודע על העברת המידע, חויב פלוני באמצעות כרטיס האשראי על-ידי המגזין אליו הועברו פרטי כרטיס האשראי, וזאת למרות שהמנוי למגזין שילם במזומן. בעקבות פניית הרשמת, הודיע המגזין, כי פרטי כרטיס האשראי נמחקו, וכי נקבעו בקרה ופיקוח על-מנת להימנע ממקרים דומים.
