בסיכום שנערך בין נשיא מצרים, חוסני מובארק ,ויו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת (יום ה', 24.4.03) הובטחו לערפאת כמה הבטחות מהותיות, שלא תואמו עם ישראל.
מובארק הבטיח לערפאת, כי ישראל תפנה את אזור המוקטעה; תוציא כוחותיה מהערים הפלשתיניות; כי ערפאת ימשיך להוביל את המו"מ בין הפלשתינים וישראל; וכי ישראל תאפשר לו יותר חופש תנועה וכניסת מבקרים אליו.
הבטחות אלו כאמור, לא תואמו עם ישראל, וכעת קיים חשש כי ישראל היא זו שתיאלץ לפרוע ההתחייבויות שניתנו לערפאת.
בישראל הבהירו, כי לא ניתנה כל התחייבות בנוגע לערפאת, למעט הבטחה שלא תפגע בו פיזית. אם יצא ערפאת מרמאללה, אין ישראל מתחייבת לאפשר לו לשוב. כמו כן, היא אינה מתחייבת להימנע מכניסה לעיר לתפיסת המבוקשים המסתתרים בה.
במקביל, מפעילה אירופה לחצים על ישראל לאפשר לערפאת לצאת מהמוקטעה, שם הוא יושב כבר כשנה ו-3 חודשים. בישראל דוחים בתקיפות את הדרישות.
גורמים מדיניים מסרו, כי ערפאת, על-פי ההתחייבויות של ישראל, רשאי לעזוב את המוקטעה בגפו בלבד. לו ולמבוקשים המסתתרים בה יש רק דרך אחת - לערפאת לצאת לכל מקום שירצה בלי אפשרות לחזור, ולמבוקשים שאיתו ישירות לכלא. ערפאת נשאר שם, לדבריהם, כי אינו רוצה להפקיר את אחיו הרוצחים.
הקהיליה הבינלאומית ממקדת כעת את מירב תשומת הלב בישראל, מחשש שתטרפד את האפשרות להצלחת אבו מאזן כראש ממשלה. נציגי הקהיליה דורשים שישראל תתרום את חלקה להצלחתו של אבו מאזן, באמצעות הימנעות מיוזמות צבאיות ומפעולות נוספות שיביכו אותו ויפגעו במעמדו מול הפלשתינים. נציגי רוסיה ואירופה מעבירים מסרים ברוח הזאת לבכירים ישראלים.
הושג הסכם בין ערפאת ואבו מאזן הסכם שהושג בין יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, וראש הממשלה המיועד, אבו מאזן, מאפשר עתה הקמת ממשלה חדשה ברשות הפלשתינית. ערפאת ואבו מאזן נועדו אחר-הצהריים (יום ד') לפגישה מכרעת במוקטעה, וזאת לאחר מס' ימים של נתק בינהם, וסירוב מצד אבו מאזן להיפגש עם ערפאת.
השניים נועדו, לאחר שהושגה פריצת דרך, בתיווך מצרי: מוחמד דחלאן ימונה לאחראי על מנגנוני הביטחון (וזה ניצחון גדול לאבו-מאזן); ואילו תיק הפנים יוחזק בידי אבו מאזן, ויופקד למעשה בידי טייב עבר אל-רחים, מנאמניו של ערפאת. בכך הוסרה המחלוקת העיקרית.
ההסכם הושג, לאחר שמצרים התחייבה לערוב לביטחונו האישי של ערפאת, שחשש כי לאחר שתקום ממשלה חדשה והשליטה במנגנוני הביטחון לא תהא עוד בידיו, לא יוכל עוד להגן על עצמו ועל אנשיו אפילו מפני יריבים פוליטיים מקרב האוכלוסיה הפלשתינית. ערפאת מתנגד גם עתה לפירוק הזרוע הצבאית של הפתח מנשקה, אך אין בכוחו עתה לסכל הקמת הממשלה.
עם היוודע דבר ההסכם, בירכו גורמים בבית הלבן על שהושג. בבית הלבן מצפים עתה לאישור הממשלה החדשה על-ידי המועצה המחוקקת הפלשתינית, ולאחר מכן תפורסם מפת הדרכים. גם ראש ממשלת בריטניה בירך על ההסכם, הבטיח ללוות את הממשלה החדשה ולסייע ביישום מפת הדרכים. בלייר אמר, כי הוא והנשיא ג'ורג' בוש יפעלו במשותף למימוש חזון שתי המדינות - ישראל ופלשתין.
גם ראש הממשלה אריאל שרון התייחס להסכם החדש, אם כי במרומז. "חשוב מאוד שהאדם שעומד בצד השני ילחם בטרור", אמר, וירצה אף הוא בשלום. שרון הדף ידיעות שפורסמו באחרונה, על לחצים, כביכול, המופעלים עליו מצד האמריקנים. "ישראל רוצה שלום", אמר, והבטיח לפעול להסדר מדיני שיביא שלום בין ישראל והפלשתינים.
אבו מאזן עשוי להודיע עוד היום (יום ה') על רשימת שרי הממשלה החדשה. אישור הממשלה החדשה עשוי להידחות לשבת או לתחילת השבוע הבא. ההסכם להקמת הממשלה גורר ביקורת בקרב ארגוני הטרור. החמאס מזהיר את אבו מאזן, כי אין זה הזמן למינוי שרים ולמאבק נגד האגונים האיסלמיים, אלא זו העת למאבק נגד הכיבוש הישראלי.
האמריקנים הביעו סיפוק רק מההתקדמות. ככל הנראה מקווה ערפאת כי בעקבות הסיכום יפסיקו האמריקנים את בידודו. באותו הזמן מאמין ערפאת שהצליח לשמור בידיו את הסמכויות החשובות בנוגע למשא-ומתן עם ישראל.
באיחוד האירופי בירכו על ההסכמה ואמרו כי היא "מקרבת את הפלשתינים למדינה עצמאית".
גורמים מדיניים בישראל אמרו כי לדעתם מוקדם מדי לחגוג, וכי יש להמתין ולראות האם באמת ערפאת יעביר לממשלה החדשה את הסמכויות והכוח להוביל מהלך שיגרום לשינוי.
פריצת דרך הפגישה בין ערפאת ואבו מאזן שהחלה סמוך ל-17:00 (יום ד'), מוגדרת כפריצת דרך. היא הושגה עתה לאחר שיחות שקיים בראמללה עם השניים שליחו של הנשיא מובארק; ולאחר לחץ בינלאומי חזק על ערפאת, וגם איומים כלפיו - לפיהם יהיה אחראי לכישלון, אם לא תוקם ממשלה עוד היום.
נשיא מצרים, חוסני מובארק, נכנס לפעולה, בעקבות האיומים שחודשו כלפי ערפאת. מובארק שיגר (יום ד', 23.4.03) לרמאללה את ראש המודיעין של מצרים, עומאר סולימאן, במאמץ למצוא נוסחת פשרה בין ערפאת לאבו מאזן. מובארק הזהיר גם הוא את ערפאת: אם לא תוקם ממשלה בראשות אבו מאזן, ייפגע העם הפלשתיני.
סולימאן הגיע בצהריים, ומייד החל לדלג בין לשכתו של אבו מאזן ללשכת ערפאת. אבו מאזן הודיע לאורחו, כי מועמדו לתיק הפנים - הכולל אחריות על מנגנוני הביטחון, הוא מוחמד דחלאן, ואין בילתו. ערפאת ביקש התחייבות, כי מעמדו כמנהיג הפלשתינים לא ייפגע. ברשות העריכו כי יימצא עוד היום פתרון למחלוקות, וכי קיימת אפשרות להצגת הממשלה עוד היום. ואכן, כאמור, נמצא פתרון: פירוק תיק הפנים, והעברת האחריות על מנגנוני הביטחון לידיו של דחלאן (כפי שדרש אבו מאזן).
מובארק הודיע אמש לערפאת על שיגורו של סולימאן, בעת הישיבה של הוועד הפועל המרכזי של אש"פ. בישיבה דחק ערפאת במנהיגי הפתח להחליט על מועמד חלופי לראשות הממשלה מבין חברי הוועד המרכזי. ערפאת הזכיר בימים האחרונים את שמותיהם של האני אל-חסן, שר הפנים, ונביל שעת', השר לתכנון בינלאומי, כמועמדים לתפקיד.
ערפאת ניסה בכל זאת להכתיב לאבו מאזן במי ייבחר לכהונת שר הפנים - שהוא גם האחראי על מנגנוני הביטחון. ערפאת העלה שמותיהם של שלושה מועמדים: טייב עבר אל-רחים, מזכיר לשכתו של ערפאת; ושניים אותם ייעד אבו מאזן לשרים (בלחצו של ערפאת) - חמדאן עאשור וחכם בלעאווי. קודם לכן ניסה ערפאת להביא לקידום מועמדותם של כמה אישים לתפקיד ראש הממשלה, במקום אבו מאזן.
ההתרוצצות הגיעה לשיאה בשעות אחר-הצהריים (יום ד'). זו החלה יום קודם (יום ג'), מייד לאחר שהודיע אבו מאזן, באמצעות אחד ממקורביו, כי הוא נכשל בהקמת הממשלה; וכי החלטתו סופית: לפרוש מתפקיד ראש הממשלה. אבו מאזן הפנה אצבע מאשימה כלפי ערפאת, ורואה בו כאיש שמנסה להכשילו.
ניסיונו של ערפאת להכשיל את אבו מאזן כבר בראשית דרכו, עורר זעם רב. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, שוחח אתמול עם ערפאת ודרש ממנו לאפשר לאבו מאזן להרכיב ממשלה כהבנתו; פקיד בכיר אמריקני שוחח הלילה עם ערפאת, והזהירו מפני התוצאות - אם ייכשל אבו מאזן בהרכבת הממשלה. שליח האיחוד האירופי לאזור, מייגל מורטינוס, הודיע לעראפת כי האיחוד מכיר רק באבו מאזן לראשות הממשלה.
ואילו בישראל נערכים להתפתחויות האפשריות. שר החוץ, סילבן שלום, אמר (יום ב') למזכיר המדינה האמריקני, קולין פאוול, כי ישראל לא תנהל מו"מ עם 'בובה' של ערפאת. ראש הממשלה אריאל שרון, לעומת זאת, אומנם עוקב מקרוב אחרי ההתפתחויות, אך נמנע ממתן פומבי למהלכים בהם נוקטת ישראל.
הדרמה ברשות הפלשתינית, מתרחשת בעוד עיני העולם כולו (מדינות ערב והמערב) נשואות אל המוקטעה, משם ממשיך ערפאת לתמרן את הרשות הפלשתינית. עתיד המזרח התיכון בכלל, וישראל והרשות הפלשתינית בפרט, תלויים עתה בהחלטת ערפאת, אשר נכון לעכשיו - עלול לסכל יישום חזון 'מפת הדרכים' של נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש. ברשות הפלשתינית חוששים, כי אם ייכשל אבו מאזן, ואם לא תאושר ממשלתו במועצה המחוקקת הפלשתינית, יחריף הדבר את המתח בין המחנות ויוליד מאבק אלים בין בכירי הרשות הפלשתינית.
