שר התעשיה המסחר והתעסוקה, אהוד אולמרט, ישתתף בכנס שרי הסחר של ארגון ה OECD, שיתקיים השבוע בפריס. לכנס הוזמנו כל המדינות החברות בארגון וכן 14 מדינות נוספות, בהן ישראל, אשר מקיימות מערכות יחסים עם הארגון. יצויין כי זו הפעם הראשונה ששר מישראל מוזמן להשתתף בכנס שרי הסחר של הארגון.
אולמרט יציג בכנס את מדיניות ישראל בנושאים שעומדים על הפרק בארגון הסחר העולמי בהם: סחר בשירותים, מדיניות קניין רוחני של הארגון בכלל ועמדת ישראל בנושאים האמורים בפרט.
מנהלת מנהל סחר חוץ בתמ"ת רונית קן הדגישה כי ההזמנה לכנס מהווה עליית מדרגה בהתייחסותו של הארגון לישראל. "השתתפות ישראל חשובה מאוד וזאת בהמשך למדיניות הגברת הפעילות הישראלית בארגון בשנים האחרונות" אומרת קן.
במסגרת הכנס מתוכננות לשר אולמרט פגישות בילטרליות עם שרי סחר ממדינות אחרות וגופים כלכליים צרפתים. במסגרת הפגישות הבילטרליות יועלו נושאים החשובים לשני הצדדים במטרה לקדם את הסחר ההדדי. בכוונת השר אולמרט לפגוש שרי מסחר ותעשייה בכירים מקבילים ממדינות שונות כמו טורקיה, מצרים, מקסיקו, ארה"ב על-מנת לקדם נושאים שעל סדר היום הבילאטרלי.
רקע ארגון ה-OECD (Organization for Economic Cooperation and Development) מונה 30 מדינות מהמפותחות ומהעשירות בעולם. זהו למעשה מעין "מועדון יוקרתי" שהמדינות החברות בו מייצרות כ-2/3 מהתוצר העולמי. הארגון נוסד בשנת 1961, כהמשכו של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופי (OEEC). ה-OECD מהווה פורום לדיון ולתיאום מדיניות בנושאים כלכליים וחברתיים, בד"כ מסתכמת הפעילות בהחלפת מידע בלבד, אולם יש והדיונים מסתיימים בהחלטות אופרטיביות כגון, קוד התנהגות בתחום השקעות חוץ ותנועות הון ואמנה למלחמה בשוחד.
ההצטרפות לOECD ישראל רואה בהצטרפות לארגון יעד אסטרטגי. בשלב זה ישראל פועלת כדי להרחיב את השתתפותה באופן הדרגתי, תוך שמירה על רמת פעילות סבירה ונוכחות מתמדת. ניתן למנות מספר יתרונות למשק הישראלי מהצטרפות לארגון: מיצוב כלכלת ישראל בין הכלכלות המפותחות, משיכת משקיעים והוזלת עלויות גיוס ההון של הסקטור הפרטי, מנוף לרפורמות, נגישות למידע ונטילת חלק בדיון הכלכלי העולמי.
ישראל וה-OECD מאז 1995 מקיימת מדינת ישראל קשרים עם הארגון ומשקיפה במספר מועדותיו המקצועיות. הועדות באחריות התמ"ס כוללות ועדת התעשייה , קבוצת העבודה בנושא SMES , הועדה למידע, מחשבים ותקשורת, קבוצת העבודה בנושא יזמות במסגרת ועדת המדע, ועדת התחרות וועדת ההשקעות והחברות הרב לאומיות (CIME). ישראל פועלת לצירופה כמשקיפה לועדות נוספות: ועדת הסחר, ועדת הספנות והועדה למנהל ציבורי.
