פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, מציעה כי בתיקי שוחד, יעביר בית המשפט אל הנאשם את נטל ההוכחה, שלא היתה לו - לנאשם, כוונת פלילית. כיום נדרשת התביעה להוכיח כוונה פלילית, שאם לא כן, בית המשפט לא ירשיע נאשם בעבירה חמורה זו.
ארבל העלתה נושא זה ברב-שיח שנערך בנושא הפרת אמונים - במכללת נתניה. את הדיון יזם "הפורום למשפט וחברה", שבראשו עומדים פרופ' זאב סגל וד"ר הדרה בר-מור. הפורום פועל ליד המכללה האקדמית נתניה.
נושא זה מעורר עניין רבה, במיוחד נוכח הזיכויים הרבים של אישי ציבור, ומה שנראה ככישלונה של התביעה, בראשה עומדים פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, והיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין (שניהם מועמדים לביתה משפט העליון). ארבל מציעה, למעשה, להטיל על נאשם להוכיח "שאין לו אחות".
ארבל התייחסה בהרחבה למהותה של הפרת אמונים, לתפיסת הפרקליטות את עבירה זו; ומאידך, לגישתה, את ההתייחסות השגויה של בית המשפט. לדבריה, בניגוד למה שנטען - עבירה של הפרת אמונים הינה רחבה מאוד, ובמקור היא נועדה לכלול כל התנהגות מושחתת.
ארבל דוחה את התיזה שהועלתה באחרונה, הן מצד פרקליטים בכירים, והן מצד בית המשפט העליון (כמו בפרשת שמעון שבס), לפיה חלק מהמעשים בגינם הוגשו כתבי אישום, שנדחו, ראויים לטיפול דווקא בכלים משמעתיים-אתיים, ולא בהליך פלילי. היא הלינה, כי בית המשפט מעמיס על התביעה נטל הוכחה כבד ביותר, "כמעט בלתי אפשרי", להוכיח עבירה של הפרת אמונים, וזו הסיבה המרכזית לזיכויים.
ארבל התייחסה בהרצאתה גם לפרשת בראון-חברון – שם נדונה בהרחבה, גם במסגרת עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בפרשה זו, מהי הפרת אמונים ואילו מעשים עלולים ליפול בגידרה. לדבריה וכלשונה, עו"ד דן אבי-יצחק, שהיה העד המרכזי בפרשה, "לא סיפק את הסחורה". הוא היה מוכן למסור עדות נגד אריה דרעי - אך לא נגד ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו. לכן הוחלט להגיש כתב אישום נגד דרעי לבדו.
היא ציינה, כי מאז אותה חקירה ופסק הדין של בית המשפט העליון, ברור כי יש מקום להורות על חקירה פלילית של מעשים החשודים כהפרת אמונים. בית המשפט העליון מעודד זאת, אמרה. כך כאשר מדובר בראש ממשלה וגם כאשר מדובר בנשיא מדינה. ואולם, טוענת ארבל, בית המשפט לא גילה עמדה עקבית בנושא זה – ככל שמדובר בהרשעה של אישי ציבור. לדעתה, יש לקבוע נורמות ברורות, ועל-כן ביקשה הפרקליטות לקיים דיון נוסף בפרשת שבס, דיון שיתקיים בהרכב 11 שופטים.
