רשויות סין משמידות כלבים, ובמקרים בהם הכלבים נשכו בני אדם - בעליהם מועברים לבידוד בבתי החולים. חלק מבעלי הכלבים הפוחדים כי חיות המחמד שלהן נושאות את וירוס ה-SARS נוטשים את הכלבים והחתולים בעוד הרשויות משמידות את אותם בעלי חיים המשוטטים ברחוב. יש המבקשים מהווטרינרים להרדים את בעלי החיים. כך דווח (יום ג', 6.5.03) במגזין הבריאות והמדע המקוון סאן ספוט האמריקני.
וואנג קסיאג'יאנג הרגישה שאין לה ברירה בשבוע שעבר אלא לעזוב את העיר לדרום סין, ולהמלט לאו דווקא מה-SARS - אלא מכוונות השלטונות לגבות חייהם של שלושת כלביה. "פחדתי שאם חלק מהשכנים שלי יידבקו ב-SARS הרשויות ייקחו את הכלבים שלי ויהרגו אותם", אמרה קסיאג'יאנג, "הכלבים הביאו לנו אושר רב, ועכשיו גם כשיש לנו קשיים, לעולם לא אוותר עליהם. לעולם לא אסגיר אותם ל-SARS".
התפרצות המחלה מעלה שאלות נוספות כיצד תופסת החברה את הכלבים באומה בה אפשר למצוא אותם גם בתפריט של חלק מהמסעדות בדיוק כמו ברשימת משאלותיו של כל ילד.
פחד מפני כלבים אין כל הוכחה לכך שכלבים וחתולים יכולים להפיץ את ה-SARS, אך חלק מהרשויות המקומית והתקשורת במדינה תורמים לרושם כי החיות המבוייתות אכן מהוות איום.
גורמים רשמיים מקומיים אמרו כי נטישת כלבים ובעלי חיים על-ידי אלה החוששים כי הם חולים ב-SARS ייגרמו להריגתם של בעלי החיים; באזורים מסויימים המסר שהועבר על-ידי השלטונות מעורפל למדי. במחוזות מרוחקים יותר, הועבר המסר, כי יותר טוב לבעלי הכלבים והחתולים להפטר מהם בעצמם, כך על-פי דבריו של וטרינר בבית החולים הוטרינרי סיי ג'יה בבייג'ין, "אנשים באו לכאן כי פחדו שאם לא יבואו יוכרחו להרוג את חיות המחמד שלהם באופן כואב", הוסיף. עוד אמר, כי הוא סרב לעשות זאת, באומרו כי כלביהם בריאים ואין צורך להרוג אותם. הווטרינר הוסיף, כי התקשורת אשר מעצימה את ממדי התופעה גם היא אחראית לתופעה הכואבת של נטישת בעלי החיים.
מומחה לנוירולוגיה אמר בטלוויזיה הסינית כי בעלי חיים עלולים להפיץ את הוירוס, אך לא עשה כל הבחנה בין חיות המשק לבין חיות מחמד. "אסור לשדר משהו שהוא חסר אחריות", אמר ד"ר יין.
בשבוע שעבר פורסם סיפור בטלוויזיה הסינית ובעיתונים על מאסר שווא של 3 כלבים אשר נמצאו במערב בייג'ין, והעלו קצף בפיהם, אשר נחשדו כי הם חולים ב-SARS, אמר ד"ר יין. על הגורמים בממשלה לפרסם את הטעות, הוסיף, ולתקן אותה.
"כשאנשים התחילו לנטוש את חיות המחמד שלהם, שר הבריאות בהונג קונג יצא בהצהרה כי חיות אלה אינן קשורות כלל ב-SARS, ומהר מאד עצרו אנשים את הנטישה", אמר ד"ר יין, וכך צריך להיעשות גם בסין, לדבריו. "עד כה, ממשלת בייג'ין לא עשתה דבר כדי להצהיר הצהרה מסוג זה, אז אנשים עדיין זורקים מבתיהם את בעלי החיים שלהם ונוטשים אותם", הוסיף.
גרוע מכך - מקרה שפורסם בשבוע שעבר: אדם המתגורר בבייג'ין זרק את כלבי הפקינז שלו מחלון הקומה שישית של בניין מגוריו, ואף גרוע מכך - הם לא נהרגו במקום, לכן ירד אותו אדם וקבר אותם חיים. מקרים נוספים דווחו, אך העניין ייחסך מהקוראים.
דיווחים נוספים על ההיסטריה כתוצאה מפחד הדבקת בעלי החיים פורסמו בתקשורת: כ-183 מקרים של נטישת כלבים במזרח העיר הונגזהו ומקרים אכזריים יותר בבייג'ין. אנשים רבים עשו מעשים נוראיים, כך דווח על-ידי זאנג לופינג מבית המחסה לבעלי חיים בבייג'ין, אשר קיבל תחת חסותו 25 בעלי חיים אשר ננטשו בשבועיים האחרונים.
בבייג'ין דווח על 98 מקרי SARS אמש, עם סך הכל של 1,897 מקרים, ו-103 מקרי מוות. העיר סגרה את בתי הספר והכניסה להסגר חלק מהסטודנטים באוניברסיטאות, עם סך הכל כ-16,000 איש בהסגר ברחבי העיר.
הגנה על בעלי החיים בעלי חיות המחמד אשר רצו להגן על החיות שלהם עדיין חוששים. וואנג (46) נהגה לקחת את שלושת כלביה פעמיים ביום לטיול של חצי שעה. "מאז התפרצות ה-SARS בבייג'ין לא יצאתי איתם", אמרה, "פחדתי שמשהו עלול לקראות ושהממשלה תיקח אותם ממני".
בשנזן, בפרובינצית גואנגדונג, האזור בו פרצו המקרים הראשונים של SARS בנובמבר, הגיעה התפרצות המחלה לשיאה, ירדו מסיכות המנתחים מפני העוברים והשבים, והחיים חזרו כמעט למסלולם, אמרה וואנג. "אנחנו חיים חיים מאד טובים כאן", אמרה, "למטה יש הרבה מאד מדשאות וכעת אני יכולה לקחת לשם את הכלבים לטיול".
"בעל חיים כחבר לחיים בבית הוא משהו די חדש בערים רבות בסין, ובעלים רבים של חיות המחמד עדיין צריכים ללמוד כיצד להיות אחראים, מהי אחריותם כלפי אותם כלבים וחתולים", אמרה אסתר זאנג מהקרן הבינ"ל לרווחת בעלי החיים בסין.
החוקים נוקשים בבייג'ין מותר לטייל עם הלכבים רק לפני השעה 7 בבוקר ולאחר השעה 8 בערב. העלויות של אחזקת הכלבים שם גבוהה, כולל שכר אחזקת כלב בשנה הראשונה בגובה של 600$ בבייג'ין, סכום גבוה לכל הדעות במיוחד לאלה אשר הכנסתם נמוכה ואשר שווה לשכר חודשי או דו חודשי עבור משפחות רבות.
"חלק מהאנשים החזיקו חיות מחמד פשוט כי זו היתה אופנה לעשות זאת, זאת היתה המודה, זה היה סמל סטטוס", אמר ד"ר יין, הווטרינר. "אז כשזה כבר לא היה סמל סטטוס, אנשים התחילו לנטוש את בעלי החיים שלהם והקשר בא לקיצו", הוסיף.