השופט קיבל בקשת צ'רנוי שופט בית משפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, הורה להחזיר לאיל ההון מיכאל צ'רנוי את דרכונו, ולאפשר יציאתו מהארץ. בית המשפט פסק עוד, כי צ'רנוי הופלה לרעה. בהחלטתו דחה השופט את התנגדות הפרקליטות, שטענה כי אין להתיר לצ'רנוי לצאת מהארץ, עקב כתב אישום התלוי ועומד נגדו ב"פרשת בזק". השופט הוציא צו עיכוב ביצוע למשך חמישה ימים, לבקשת הפרקליטות - כדי שזו תוכל לשקול האם ברצונה לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.
צ'רנוי הגיש את הבקשה באמצעות באי-כוחו, ד"ר יעקב וינרוט ועו"ד ירון פירדי. בבקשה טען, כי אין להפלות לרעה את צ'רנוי, ביחס לנאשם השני בתיק בפרשת בזק - איש העסקים גד זאבי, שיציאתו מהארץ לא נאסרה.
החלטת בית המשפט מהווה מכה קשה לפרקליטות, שהטילה את כל כובד משקלה, כדי להדוף את בקשת צ'רנוי. את ההתנגדות לשחרורו הובילו במיוחד פרקליטת המדינה, עדנה ארבל; וראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי.
בין הנימוקים שהעלתה הפרקליטות בהתנגדותה: צ'רנוי הינו פושע מועד ואיש הפשע המאורגן; הונו של נאמד במיליארדי דולרים, ולכן אין משמעות אמיתית לערבות כספית בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח שיעמיד כערבות. השופט דרורי דחה, כאמור, את התנגדות הפרקליטות. עם זאת, הוא חייב את צ'רנוי בהפקדת ערבות בנקאית בסך 10 מיליון ש"ח, ובשיעבוד נכסי נדל"ן בשווי של 10 מיליון ש"ח לפחות. כמו כן חייב השופט את צ'רנוי להתייצב בישראל לקירה ו/או למשפט, בכל עת שיידרש לכך.
השופט דרורי הורה בנוסף להשיב גם את דרכונו של זאב רום, הנאשם אף הוא בתיק הנ"ל. רום יוצג בהליך זה על-ידי עו"ד נבות תל-צור. השופט הורה לרום להפקיד ערבות בנקאית (או מזומנים) בסכום של 100 אלף ש"ח, ונדל"ן בשווי מיליון ש"ח.
צ'רנוי הופלה לרעה אחת השאלות המרכזיות אליה נדרש השופט דרורי, כדבריו: "מדוע נוקטת המדינה מדיניות 'תביעתית' שונה כלפי שני נאשמים אלה" - עם צ'רנוי מחמירה ואוסרת יציאתו מהארץ; ועם זאבי הסכימה לאפשר יציאתו מהארץ, תוך הפקדת ערבות כוללת בסך 1.25 מיליון ש"ח.
השופט כותב: "עוררתי שאלה זו בישיבה הראשונה שהיתה בפני... ואז תשובת ב"כ המדינה, עו"ד סייבל, היתה כי העבירות המיוחסות לזאבי חמורות יותר מאלה המיוחסות לצ'רנוי, כאשר ביחס לעונש שתבקש המדינה להטיל על שניהם - בהנחה כי שניהם יורשעו במלוא המיוחס להם בכתב האישום - הענישה כלשונה 'שווה גורל דומה'".
השופט ממשיך: "בישיבה שלאחר מכן, כאשר התייצב לדיון עו"ד [שמעון] דולן, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, וניסה להשיב על השאלה האמורה, הדגיש כי מבחינת התביעה 'אנחנו רואים את החשש להימלטות כלב הנושא'. אשר לחומרת העבירה, תשובתו היתה כי הדבר תלוי בראיות שייפרשו בפני בית משפט, אך המדינה סבורה כי המשיב 1 והמשיב 2 הינם שותפים ואין ביניהם דירוג".
ופוסק השופט דרורי: "לאחר שעיינתי בכתב האישום ולאחר ששמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים, עמדתי היא כי מעשיו של זאבי חמורים מאלה של צ'רנוי. אם המבחן לכך הוא מהו העונש שיש לגזור על שניהם, בהנחה כי שניהם יורשעו על-פי האמור בכתב האישום, העונש הצפוי לזאבי חמור מזה שייגזר על צ'רנוי. הדבר נובע מהמעורבות של שניהם בפרשה: מי שחתם על התצהירים ומי שפנה למשרד התקשורת ולבנקים היה זאבי; צ'רנוי ידע על כך, אפילו אם היה מרוצה מהתוצאות. גם אם תתקבל גישת כתב האישום לגבי צ'רנוי, אף אם מבחינה משפטית דינו כשותף, מבחינת החומרה של העבירות והעונש הצפוי בגינם, אין הוא השותף המרכזי".
ובהמשך: "כאשר מסקנותינו היא כי חומרת עבירותיו של זאבי עולה על זו של צ'רנוי, וכאשר מול עינינו עיקרון השיוויון, עולה מאליה השאלה, מדוע לא יזכה צ'רנוי לאותם תנאים
שהסכימה המדינה ליציאת זאבי מן הארץ. ודוק: בפסיקה מצינו כי בית משפט לערעורים מתערב בתנאי מעצרו של עבריין שעניינו שווה לחבירו, או פחות חמור ממנו, כדי לקיים את עיקרן השיוויון. במקרה שלפנינו, יש ליישם עיקרון זה בקל וחומר, שכן המדינה (ולא בית המשפט) היא זו
שמרצונה קבעה תנאים נוחים יחסית ליציאת זאבי לחו"ל, אך היא זו שמנסה למנוע כליל את יציאת צ'רנוי מן הארץ".
"מכאן, שעל-פי עיקרון השיוויון, בבדידותו, היה מקום להיענות לבקשת צ'רנוי ולקבוע כי הוא זכאי לצאת מן הארץ על-פי אותם תנאים שעליהם הוסכם ביחס לזאבי".
האם להחמיר בגלל עושרו? השופט דרורי דחה בנוסף את יתר טיעוני הפרקליטות. באשר לעושרו הרב, פסק, כי עושרו אינו יכול לעמוד לרעתו, ואין להחמיר עמו בשל זאת. "מה יהיה הדין", שואל השופט בהחלטתו, במקרה בו הנאשם יהיה עשיר מסוגו של ביל גייטס? האם בשל עושרו האגדי נגזר עליו להיותב ארץ מגוריו כל ימי משפטו רק בשל כך שערבות גם בסכום גבוה של מיליונים תהיה ביחס לכלל רכושו סכום נמוך יחסית?! אם זו מסקנת המדינה, אין היא מקובלת עלי. כפי שעוניו של אדם אינו סיבה להפלייתו לרעה, כך גם עושרו אינו מהווה גורם שבגינו יהיה נחות מכל אדם אחר ולא יוכל לצאת מן הארץ".
היכן מרכז מגוריו? השופט דרורי דחה גם את הטיעון של הפרקליטות, לפיו מרכז חייו של צ'רנוי אינו בישראל ועל-כן קיים סיכון משמעותי שהוא יצא ולא ישוב. "נחה דעתי כי אכן כאיש עסקים, שעסקיו חובקי עולם, הוא יוצא לעתים לא מעטות ולתקופות לא קצרות מישראל, אך עדיין מרכז חייו הוא בישראל ולא בארץ אחרת, שכן בתקופת שהותו בחו"ל אין הוא נמצא במקום מרכזי אחד אלא במקומות שונים ובארצות שונות, הכל לפי העניין והצורך".
השופט דרורי דוחה, אחת לאחת, גם את יתר טיעוני הפרקליטות. הנה עוד טיעון אותו הוא מפריך:
"טענה נוספת של המדינה היא כי מרכז משפחתו של צ'רנוי הוא בחו"ל, ולכן יש חשש כי לא ישוב ארצה, אם יתאפשר לו לצאת לחו"ל. אין חולק כי אשתו וילדיו גרים בחו"ל, אך צ'רנוי טוען כי מי שכיום בת זוגו אינה אשתו אלא אישה אחרת, עימה הוא חי בישראל. לצערי, בנושא זה נאלצתי לקרוא תמלילי האזנות סתר שבמקומם,
אולי, בתיקי אישות. מכל מקום, התמונה העולה מהחומר שבפניי היא כי מרכז חייו של צ'רנוי הוא עם בת זוגו בישראל ולא עם אשתו (שעימה אין הוא חי מזה מספר שנים).
"כן שוכנעתי כי בית במובן הפיזי (ולא רק 'ביתו - זו אשתו') יש לצ'רנוי רק בישראל, וכל הבתים ברחבי העולם המוזכרים בטיעוני המדינה לא נרכשו בפועל על-ידי צ'רנוי אלא הם בגדר רצון וכוונה גרידא. בכל מקרה, גם אם היה צ'רנוי קונה בתים אלה, היה זה, כפי שהבנתי מדברי סניגורו, לצורך השקעה בלבד ולא למגורים.
מכל מקום, אם כדברי המדינה מדובר באדם בעל אמצעים כמעט בלתי מוגבלים, שהונו הוא במיליארדי דולרים, מה ממנו יהלוך לרכוש בית בכל מקום שיתפרץ, מהיום למחר. לאדם כדי אין כל משמעות לעובדה שרכש בית בארץ פלוני או אלמונית, כי הוא יוכל לרכוש בית זהה או דומה בכל מקום עליו יחליט. לפיכך, כאשר בפועל מקום מגוריו והבית היחיד בבעלותו הוא בישראל, יש בכך אינדיקציה - אם כי לא חזקה - כי מרכז חייו בישראל; בכל מקרה, לא הוכח בפניי כי מרכז חייו של צ'רנוי הוא בארץ אחרת".
