המועצה לשימור אתרים עורכת בסוף השבוע הקרוב עשרות סיורים ללא תשלום בכל רחבי הארץ, להעלאת המודעות הציבורית לנושא שימור המורשת הבנויה.
בצלם של אירועי דמים וטרור, מציינת השבוע המועצה לשימור אתרים את שבוע שימור אתרים.
בסוף השבוע הקרוב, יפרוש את כנפיו הגמל המעופף של יריד המזרח ולו רק לשעות אחדות מעל מחסומים וגבולות במעופו לעבר הירדן, סוריה ומצרים. ואילו שאונה המחריש אוזניים של רכבת העמק יהדהד מעל שדות עמק יזרעאל בדרכה לג'נין, דמשק או מדינה שבערב הסעודית.
המועצה לשימור אתרים נוסדה בשנת 1984, בהמלצת ועדת החינוך של הכנסת, בעקבות הסערה הציבורית שהתחוללה בשל הרס גימנסיה הרצליה.
חוק העתיקות בישראל מבטיח קיומם של מבנים ואתרים שנבנו עד שנת 1700, ולפיכך היה צורך בגוף שיגן על מבנים היסטוריים חדשים יותר.
המועצה מתגאה בשיפור עשרות רבות של תוכניות בנייה ושיקום מאות מבנים ואתרים שחלקם הפכו למרכזי ביקור וחינוך. "עם שאין לו יחס לעבר, ההווה בו חי דל ועתידו לוט בערפל", אמר יגאל אלון וזהו הקו המנחה את המועצה לשימור אתרים.
בסוף השבוע הקרוב (23-24 למאי), מזמינה המועצה את הציבור הרחב, להשתתף בסיורים ללא תשלום, שייערכו בכל רחבי הארץ, וזאת כדי לתרום להעלאת המודעות הציבורית לנושא שימור המורשת הבנויה של מדינת ישראל.
ברצוני להתמקד בשניים מן הסיורים, אשר דווקא בשבוע כה קשה, אולי יאפשרו לנו לחלום על עתיד טוב יותר.
ביום שישי יתקיים סיור באזור שבין מגרש "אוסישקין" לנמל תל אביב הישן, שם נמצאים כמה בתים מוזנחים וכעורים המשמשים כיום בעיקר כמחסנים ומפעלים זעירים.
רק מעטים יודעים כי אותם מבנים הוקמו לפני כ-70 שנה כדי לארח את אחד הירידים הגדולים במזרח התיכון: יריד המזרח של 1934, שמטרתו פתיחת השוק המקומי אל מול השווקים הבינלאומיים. אל מול המיתון ששרר באותה עת באירופה ובאמריקה, סומן המזרח התיכון כפוטנציאל גדול להשקעה וצמיחה. ביריד ביקרו 600 אלף איש, בשעה שמספר היהודים בארץ עמד אז על 200 אלף בלבד.
כדי לקבל את האורחים הרבים מחו"ל, רובם אנשי עסקים. הוסב שדה התעופה בלוד מצבאי לאזרחי, במתחם המפואר שגודלו 100 דונם והוגדר אז: "ארמון תוצרת הארץ", קיבלו את פניהם שני פסלים גדולים: פסל הפועל העברי וסמל היריד: גמל בעל כנפיים שנועד לסמל את המזרח התיכון המתעורר, אמפיתיאטרון בו הוקנו סרטים, תחנת רדיו מיוחדת, ועשרות ביתני המדינות המשתתפות.
בשטח היריד התקיימו אירועים כגון: מרוץ סוסים גדול בהשתתפות רוכבים מפורסמים מהארץ ומעבר הירדן, משחק כדורגל בין מכבי ת"א לנבחרת משטרת קהיר ועוד.
כל מדינה שהציגה ביריד קיבלה ביתן משלה: בביתן לבנון ניתן היום להבחין בקושי בעיטורי ארז הלבנון הקבועים בו, על גג הביתן הנורבגי עוד ניתן להבחין בדגם של ספינה ויקינגית, הביתן הבולגרי משמש כיום את "גלידה מונטנה" המפורסמת. מי היה מאמין?
אך בדומה למציאות בה אנו חיים כיום, פרץ ב-1936 המרד הערבי והחל לנפץ את החלום. היריד באותה שנה זכה להצלחה מצומצמת בלבד וב-1938, כשבנוסף לצרות מבית החלו ענני המלחמה לכסות גם את אירופה היה היריד כישלון גדול ומארגניו פשטו את הרגל.
פסח הגמל המעופף נעלם מאז. פסל הפועל העברי עדיין נותר במקומו ואף שופץ, אולם המתחם כולו כיום מוזנח ומתפורר ומאיים להעלם כולו תחת פרויקט נדל"ן שאפתני.
ביום שבת, יתקיים סיור בעקבות חלום אחר שאיננו עוד: רכבת העמק.
בשנת 1900 הכריז הסולטן התורכי עבד אלחמיד השני על בניית מסילת רכבת שתוביל עולי רגל מוסלמים אל מכה ומדינה.
במשך שמונה שנים עמלו 9500 חיילים טורקים על סלילת מסילה הידועה בשם הרכבת החיג'אזית, שאורכה 1463 ק"מ ושקישרה בין טורקיה, סוריה, ירדן, סעודיה, לבנון וישראל של היום.
כמאה מהחיילים הטורקים איבדו את חייהם במהלך העבודות.
בטקס מרשים בשנת 1905, יצאה לראשונה רכבת העמק במסלול: חיפה, בלד אלשיח' ( היום תל חנן), תל שמאם (כפר יהושע), פולה, (עפולה), ביסן (בית שאן), ג'סר מג'מע (קיבוץ גשר), צמח ואל חמה.
המרחק בין התחנות נקבע בהתאם ליכולות הקטר שהופעל באמצעות קיטור וכמעט בכל תחנה הוצב מגדל מים למען הקטרים.
במשך השנים עם התפתחות הישוב היהודי בעמק יזרעאל, נבנו תחנות נוספות בנשר, יגור, קריית חרושת, כפר ברוך, עין חרוד, נהריים, אשדות יעקב ועוד.
ב-1913, נבנו שתי מסילות נוספות: מתל חנן לעכו ומעפולה לכיוון ג'נין.
לרכבת היה תפקיד חשוב בפיתוח ההתיישבות היהודית לאורך עמק יזרעאל ובין השאר היא הובילה כל בוקר חלב מצמח לחיפה וזכתה עקב כך לכינוי "רכבת החלב".
על רכבת העמק מספרים כי קצב נסיעתה היה כה איטי שניתן היה במהלך הנסיעה לרדת ממנה כדי לקטוף פרחים ולחזור אליה בשלווה להמשך הנסיעה.
בתקופת המרד הערבי (1936 - 1939), עמדה הרכבת תחת התקפות ערביות ולכן הקימו במסגרתה הבריטים את "משמר הרכבת": מאות צעירים יהודים שפטרלו לאורך המסילה בקרוניות מיוחדות.
רכבת העמק דוממה את מנועיה סופית במהלך מלחמת השחרור.
לפני כשנתיים שוקמה בידי המועצה לשימור אתרים תחנת רכבת יפה אחת: בכפר יהושע, אולם מצב השימור של שאר התחנות ומסילת הרכבת בכי רע…
לרכבת החיג'אזית הייתה עדנה בשנים האחרונות דווקא בירדן ובסוריה שחידשו את פעולתה ביניהם.
ומי יודע אולי נוכל יום אחד להיכנס לתחנת רכבת מרכז בת"א ולקנות כרטיס ברכבת הבוקר העוברת בחיפה ועמק יזרעאל בדרך לדמשק או לפחות לג'נין? (שרידי התחנה בג'נין נמצאים כיום בלב ליבו של מחנה הפליטים ג'נין, כשסיירתי לפני האינתיפאדה בעיר עם קבוצות ישראלים, זכינו לאבטחה של המשטרה הפלשתינית, אולם בכל פעם כשביקשנו לראות את תחנת הרכבת הישנה, השוטרים הפלשתינים סירבו: "לשם אנו לא מעיזים להיכנס", הם אמרו).
הפירוט המלא של סיורי סוף השבוע הקרוב, באתר המועצה לשימור אתרים: WWW.SHIMUR.CO.IL, או בטלפון: 03-5030489.
על יריד המזרח ניתן לקרוא בספר: "יריד החלומות" בהוצאת המועצה לשימור אתרים ואתרי התיישבות, בעריכת עופר רגב ויורם רז.
לכותב שורות אלו אין ולא היה, שום קשר עסקי עם המועצה לשימור אתרים.
טיול נעים…