המערכת הפוליטית נכנסה לתזזית, בעקבות החלטת ראש הממשלה אריאל שרון, להביא את מפת הדרכים לאישור הממשלה בישיבתה ביום א' (25.5.03). בשלב זה נראה, כי לשרון רוב דחוק בעד מפת הדרכים.
שרון הודיע ביום שישי לשרי הממשלה, כי ישיבת הממשלה תוקדש ברובה לעניין מפת הדרכים. שרון הבטיח לכל השרים זכות דיבור, אך הדגיש כי הוא מבקש לקיים את ההצבעה ביום א'. שרון מתריע, כי אם לא תאושר מפת הדרכים על-ידי הממשל, תיקלע ישראל למשבר חריף עם ארה"ב.
שרון התבטא בימים האחרונים בדרמטיות בנושא זה. מדובר בצעד היסטורי, אמר: הגיע הזמן לחלק את הארץ הזאת, ולאפשר הקמת מדינה פלשתינית. אנחנו לא יכולים לסרב לנשיא בוש, הדגיש. בשיחות שקיים מנהל לשכתו של שרון, דב ויסגלס, עם חלק מהשרים "הסרבנים", הוא הזהירם מקטסטרופה ביחסי ישראל-ארה"ב אם לא תאושר עכשיו מפת הדרכים.
מהלכו של שרון, שנודע לשרים רק ביום שישי אחר-הצהריים, היה עלול להידחות, שכן על-פי תקנון הממשלה - מחוייב ראש הממשלה להביא נושא שכזה בפני השרים 48 שעות לפחות ישיבת הממשלה, ולפני קיום הצבעה. שר התיירות, בני אלון, דרש על-בסיס זאת, לדחות את הדיון וההכרעה.
מעת שנמסרה ההודעה, החלה 'התרוצצות' בליכוד, שיחות טלפון בין השרים ופגישות, במטרה לגבש עמדה בעד או נגד היוזמה. גם שרון ומקורביו עושים עבודת שטח. שרון שיגר את מנהל לשכתו, דב ויסגלס, כדי לשכנע חלק מהשרים "הסרבנים". ויסגלס התבקש לגלות להם חלק מההבטחות שהתקבלו מהנשיא ג'ורג' בוש, להן לא ניתן עד כה פומבי.
ואולם כאמור, למרות זאת, יוזמת שרון נתקלה בקשיים. גורם המקורב לשרון מסר ערב הישיבה, כי אם שרון ייווכח כי קיימת התנגדות עזה ליוזמה, הוא יידחה את ההצבעה בכמה ימים לפחות. ערב ההצבעה הסתמן, כי קיים עתה רוב, אומנם קטן, בעד יוזמת שרון: 12 שרים תומכים (כולל שרון), לעומת 11 שמתנגדים. שר אחד, מודי זנדברג, הודיע במוצ"ש כי הוא מבקש לצרף את קולו לתומכים במפת הדרכים (זנדברג מצוי בשליחות בחו"ל).
יודגש, כי הרוב שהתגבש - על חודו של קול, נחשב "רוב נזיל", שכן חלק מהשרים אינם מתנגדים מהותית למפת הדרכים כולה, על כל סעיפיה, אלא הם מתנים זאת בהצהרה/התחייבות פלשתינית לויתור על זכות השיבה - קודם שמפת הדרכים תובא לאישור הממשלה. שרון ואנשיו עשו במוצ"ש מאמץ גדול כדי לשכנע חלק מהשרים המתנגדים, כי נושא זה - ויתור על זכות השיבה, הוא בבחינת מובן מאליו ביחסי ארה"ב-ישראל.
הנה מפת ההצבעה של ממשלת ישראל: -
התומכים - אריאל שרון, אהוד אולמרט, סילבן שלום, שאול מופז, מאיר שטרית, ציפי לבני, גדעון עזרא, יוסף (טומי) לפיד, אברהם פורז, יוסף פריצקי, יהודית נאות ומודי זנדברג;
-
המתנגדים - בנימין נתניהו, צחי הנגבי, לימור לבנת, עוזי לנדאו, אביגדור ליברמן, בני אלון, ישראל כץ, אפי איתם, זבולון אורלב, דני נוה, נתן שרנסקי;
-
נמנעים - בנימין נתניהו ודני נוה, הרשומים לעיל כמתנגדים, עשויים בסופו של דבר להימנע. כך מאותתים מקורביהם.
העבודה מבטיחה רשת ביטחון מצב הדברים הנ"ל ידוע היטב לראש הממשלה, וכן ליו"ר האופוזיציה, ח"כ דליה איציק. נודע, כי במהלך השבת התקיימו כמה שיחות בין איציק לבין בכירים בליכוד. בשיחות אלה הבטיחה איציק כי סיעת העבודה תתמוך באישור מפת הדרכים בכנסת, ואף תעניק לממשלה רשת ביטחון. כל זאת, בתנאי ששרון יוכיח נחישות ויפעל לאישור מפת הדרכים.
מנסים לחשק את שרון חברי הכנסת מסיעת הליכוד, מנסים "לחשק" את יוזמת ראש הממשלה אריאל שרון, המבקש להביא את מפת הדרכים לאישור הממשלה (יום א', 25.5.03).
בסיעת הליכוד נערכים לסיכול יוזמתו של שרון. שישה חברי כנסת דורשים עתה משרון לדחות את הדיון במפת הדרכים, למועד אחר. קודם לכן, הם דורשים, יש להביא נושא זה לדיון בפורום של סיעת הליכוד.
חברי הכנסת מבקשים לחייב את שרון לפעול על-פי החלטות של הליכוד - מטעמו ובשמו ובתמיכתו הוא ממונה כראש ממשלה. לגישתם, שרון מחוייב לפעול במסגרת המנדט שקיבל מתנועת הליכוד, שהחליטה כידוע ערב הבחירות על התנגדותה להקמת מדינה פלשתינית.
חברי הכנסת בהם מדובר: גדעון סער, יובל שטייניץ, אהוד יתום, גלעד ארדן, יחיאל חזן ומיכאל גורלובסקי. בהודעה ששיגרו אל שרון הם מנמקים, כי יש לאפשר לחברי הכנסת של סיעת הליכוד לומר את דברם - ולקיים את ההצבעה בממשלה לאחר מכן, שכן מפת הדרכים תיקבע את גורל מדינת ישראל והאזור כולו לשנים רבות.
האיחוד הלאומי והמפד"ל יתנגדו בממשלה האיחוד הלאומי והמפד"ל הם המובילים עתה, בגלוי, את ההתנגדות למפת הדרכים. יו"ר האיחוד הלאומי, אביגדור ליברמן, ויו"ר המפד"ל, אפי איתם, הודיעו על כוונתם להתנגד למפת הדרכים - גם במחיר של הפלת הממשלה.
איתם וליברמן החליטו שלא לפרוש מהממשלה, אלא להצביע בממשלה ובכנסת נגד מפת הדרכים, ואם יהיה הכרח, להפיל את הממשלה בהצבעה בכנסת.
שלב ההכרעה - על-סמך הבטחות בוש לשרון שלב ההכרעה בנושא זה הגיע עתה, עם הודעתו של הבית הלבן. הבית הלבן פרסם הודעה רשמית (יום ו', 23.5.03), שבה נאמר כי ארה"ב שותפה לדעתה של ממשלת ישראל כי דאגותיה רציניות. הממשל הבטיח להתייחס אליהן כשתתחיל יישומה של מפת הדרכים. כמו כן ניתנו לשרון הבטחות אישיות מפיו של הנשיא בוש, ועל-סמך אלה הוא מבקש עתה לאשר את מפת הדרכים בממשלה.
במהלך ערב יום שישי ובמהלך השבת התברר, כי בכוונת הבית הלבן אף לשלוח בקרוב פקחים, כדי שייבחנו את יישום המהלכים בשטח. הפקחים - המדובר עתה בכ-10-7 איש, ישהו בירושלים, ויפקדו על בדיקת מערך הכוחות של ישראל, בשטחים, מזה; וכן את פעילותם של מנגנוני הביטחון הפלשתינים מזה.
שר החוץ האמריקני, קולין פאוול, אמר כי אומנם הם נקראים עתה מתאמים, אך מדובר למעשה בפקחים. הפקחים הינם פקידים אמריקנים - בעלי ניסיון צבאי ומודיעיני, שיישלפו מסוכנויות הביון של ארה"ב [הערה: ישראל סירבה במשך שנים רבות לקבל פקחים, אלא במסגרת של הסדר. עתה ייעשה הדבר כבר בשלב המקדמי. לכן הם ייקראו "מתאמים", ולא "פקחים", י.י.].
