הכנסת תדון (יום א' 1.6.03), בדיון סגור, בסוגיית חריגה מסמכות מצד שוטרים בעת פינוי חות גלעד. באוקטובר 2002 ניתנה הוראה למשטרה ולכוחות הביטחון לפנות את מאחז "חוות גלעד" שאויש על-ידי פעילי ימין. לדברי המפונים, המשטרה נהגה כלפיהם באלימות, והשוטרים הופיעו ללא תגי הכסף שמוצמדים לדש.
בדיעבד התברר, כי ההוראה להוריד את התגים היתה בהוראת מפקד מחוז ש"י. לטענתו, "הסרת התגים נועדה למנוע את הפגיעה בעת הפינוי מחשש לשלמותם של המתנחלים". כמו כן נמסר על-ידי ועד הישוב היהודי בחברון, כי הוא פנה אל הכנסת במטרה לבדוק את הנושא, לאחר שהמשטרה מסרה מידע שיקרי בוועדה שנתכנסה בדצמבר 2002 עת בחנו את הנושא לראשונה.
לטענת ועד הישוב היהודי בחברון, נאמר כי בזמנו הכחישה המשטרה את הוראתו של מפקד המחוז, שחר איילון, אשר נתן הוראה מפורשת להוריד את התגים כדי למנוע את זיהוי השוטרים. עכשיו מתחזק החשד, כי הניסיון היה לחזק את הפגנת האלימות כלפי המתיישבים ולהכשילם בניסיון להגיש תלונות ישירות נגד שוטרים.
הישיבה שזומנה (ליום ב', 2.6.03), והסמיכות להצהרתו של ראש הממשלה אריאל שרון: "יתכן שנצטרך לפנות מאחזים", מחזקים את הסברה, כי ממשלת ישראל רואה לנכון לקבוע מדיניות ברורה לגבי פינוי מאחזים בשיתוף עם גורמי הביטחון, תוך למניעת חריגות וחריקות נוסח הפינוי ממאחז גלעד.
לטענת חבר בוועדה, הפגיעה בזכויותיהם של אזרחים יהודים גדולה מהפגיעה בעת פינוי והריסת מחבלים. זאת מכיוון שמדינת ישראל שומרת על זכותו של מחבל עוד לפני שהיא הורסת את ביתו, ומאפשרת לו את זכות השימוע בעתירה לבית המשפט עוד בטרם נהרס ביתו.
בעת האחרונה נתרבו התלונות על הפעלת אלימות כלפי נוער שמגיע למאחזים. באחד מאתרי האינטרנט אף ציינה אחת המשתתפות, כי חייל כיוון קנה אל רקה של נערה בת 14 בעת שסירבה להתפנות ממאחז. הצפי הוא שההתנגדות בקרב אנשי הימין תגבר לאור מדיניות ממשלת ישראל להתפנות ממאחזים שיועברו לשליטת הרשות הפלשתינית. הכנסת מצידה נערכת לקביעת מדיניות ברורה בנושא זה.
