ועדת חוקה חוק ומשפט (יום א', 9.6.03) דנה היום בנושא פגיעת זכויות האדם בעת פינוי מאחזים בלתי חוקיים. הנושא עלה על סדר היום של הוועדה בעקבות המלצותיה של ועדת משנה לביטחון פנים בראשות ח"כ יורי שטרן.
ועדת המשנה לנושא ביטחון פנים התכנסה בשבוע שעבר (2.6.03) כדי לשמוע עדויות וראיות לגבי פינוי חוות גלעד ופינוי גבעה 26. לישיבה זו הוזמנו גם מפכ"ל המשטרה וסגן הרמטכ"ל. השניים היו צריכים לתת הסברים לחברי הוועדה על פגיעה בזכויות אדם בסיסיות בעת הפינוי. בין הזכויות שהופרו: אי מתן זכות שימוע, אי מתן התראה בטרם הפינוי, אי התחשבות בצרכים אנושיים בסיסיים של המפונים, ובנוסף פגיעה בלתי סבירה ולא צורך ברכושם של המפונים. נציגי המשטרה וצה"ל לא הגיעו לדיון, ולכן הוחלט להעלות את הנושא גם בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בעת דיון על הפרת זכויות של אזרחים בעת ביצוע פינוי והריסת מבנים.
החלטת בג"צ 3155/01 שניתנה על-ידי השופטת ד. דורנר קובעת: "הורשתה המשיבה על הרכוש הממשלתי במנהל האזרחי להשתמש בקרקע לצורכי רעייה. המדינה הסכימה. עם זאת, כי ראוי להוציא צו ביניים, שימנע את היווצרותם של מצב דברים בלתי הפיך, והסבירה כי שימוש במקרקעין ללא מבנים של קבע, ימנע מצב כזה". בהתייחס להילכת בג"צ נאסר על נתי עוזרי (ז"ל) להקים מבנה של קבע בגבעה 26 אלא לצורכי גידול צאן. אולם, עוזרי הקים משפחתו בית קבע והתגוררו במקום.
נתי עוזרי (ז"ל) נרצח לפני כחודשיים על-ידי מחבלים ובמקום נותרה אשתו לבנת עוזרי וחמשת ילדיהם. במרס 2003 נתקבלה החלטת מממשלה לפנות את גבעה 26 ולהרוס את המבנה. באישון לילה הגיעו כוחות משטרה שהכריזו על המקום כשטח צבאי סגור. לבנת עוזרי התלוננה כי הפינוי נעשה בברוטליות וללא מתן אפשרות פינוי המטלטלין מהבית. לטענתה נשארו בבית 20,000 דולר כספי תרומות שנתקבלו לאחר רצח בעלה.
במשרד לביטחון פנים הוחלט לשלוח את היועץ לנושאי התיישבות וביטחון ביש"ע אל"מ (מיל.) משה גבעתי, לבחון את אמיתות הדברים. במסקנותיו אשר פורסמו במהלך ועדת חוקה חוק ומשפט קובע אל"מ גבעתי:" כמפקד חטיבת חברון לשעבר אני בקיא בהליכי ביצוע פינוי והריסת מבנים. בניגוד לפינוי והריסת מבנים בקרב מחבלים לא ניתנה מבלי להראות צו פינוי ולא צו הריסה. לקחו את האלמנה בתוך ניידת מסוות עם שוטרים שמחופשים וסילקו אותה מהגבעה. אני מדבר על עובדות שבדקתי בשטח. אני חייב לציין כי אני נתקל בחומות מול המשטרה וצה"ל, הם יודעים שנעשו דברים שלא כדין".
מנגד טענה עו"ד טליה ששון, מנהלת לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, כי פינוי גבעה 26 ניתן צו של בג"צ בעבר, ועליו הם התבססו בעת הפינוי. גם לדיון זה הוזמנו סגן הרמטכ"ל והפרקליט הצבאי אולם נבצר מהם להגיע.
חברי הוועדה שהיו נוכחים בעת הדיון ביקשו לנסח מכתב עמדה, בו הם דרושים מכוחות המשטרה והצבא להגדיר מדיניות מוגדרת בנושא פינוי מאחזים בלתי חוקיים. ח"כ זהבה גלאון סירבה לכלול את הדיון בפינוי מאחזים בלתי חוקיים ושמירה על זכויות אדם בכפיכה אחת. לדברי ח"כ גלאון: "אין סימטריה בין שני הנושאים, אתה (ח"כ איתן) נותן לגיטימציה בעצם מעשה הפלישה בכך שאתה מקיים ומרכז ועדה בנושא".
ח"כ רוני בר-און השיב כי: "אם היו עושים את המעשים הללו לערבים זה היה גורם לסערה, אום המדובר באלמנה שרק חודשיים קודם לכן בעלה נרצח והיא יחד עם חמשת ילדיה נזרקים בברוטליות".
ח"כ ניסן סמולנסקי ציין כי לפני חצי שנה ננזף מפקד מחוז יש"ע שחר איילון ונרשמה אזהרה בתיקו האישי. שישה חודשים לאחר מכן, פקיד איילון על פינוי גבעה 26 ונקט באותם המחדלים: הורדת תגי משטרה, התחזות לחיילים, והסתרת שמות השוטרים מחשש לזיהוי.
כאמור בתום הדיון הארוך והסוער הוחלט לנסח נייר עמדה לפיו: "כל פעילות של צה"ל והמשטרה מחויבת לשמור על זכויות האדם, של כל אזרח ותושב, כפי שנקבעו בחוק הישראלי ובאמנות בינלאומיות ועדת החוקה קובעת כי על המדינה לקבוע נוהל והליכי פינוי, שיהיו תקפים לכל פינוי באשר הוא...".
