המרכז לילדים מוגבלים בירושלים - 'שלוה', מפעיל תוכנית ייחודית: "אני ואמי" המיועדת לאמהות ופעוטות מוגבלים אשר אובחנו עם תסמונת דאון, סיכון התפתחותי ועיכוב התפתחותי, בגילאי לידה ועד לגיל שלוש.
התוכנית מורכבת מחמישה טיפולים שונים המשלימים זה את זה ומתבצעים בשיתוף ההורה בכל הליך הטיפול: חדר תחושה "סנוזלן"; טיפול בעזרת מחשב; טיפול הידרו-תרפי קבוצתי; טיפול לפיתוח תפקוד קוגניטיבי-התפתחותי וריפוי בעיסוק.
התוכנית נוצרה מתוך הכרה בחשיבות הקשר הרגשי בין האם לפעוט בעל הצרכים המיוחדים. לדברי מרכז שלווה, כאשר נולד תינוק עם צרכים מיוחדים, משפחתו עומדת בפני אתגרים מורכבים ומכבידים. המשפחה חווה חרדות ואף נאלצת להתמודד בקושי גדול עם ריכוז הצרכים המיוחדים של התינוק.
לדברי שלוה, איכות הקשר בין ההורה לתינוק משמעותית ביותר להתפתחותו, תורמת לבריאותו הנפשית, וכן חיונית להסתגלות ההורה: קבלה, השלמה, יכולת להתארגן מחדש ולעזור לפעוט להגיע למיצוי מלוא הפוטנציאל שלו.
שלוה מפעיל תוכנית טיפולית-הידרותרפית מיוחדת לילדים מוגבלים מרכז שלוה הודיע בנוסף, כי הוא החל להפעיל לשימוש חיצוני את שערי הבריכה ההידרותרפית. בבריכה הוקם אבזור מיוחד המותאם לילד עם מוגבלויות שונות. המרכז איפשר את השימוש בבריכה לאחר שקיבל פניות רבות ממוסדות ומגופי רווחה.
שיטת הטיפול ההידרותרפית מבוססת על עקרונות מדעיים הידרודינמים ומטרתה לעזור לגוף האדם. בהידרותרפיה משתמשים בטכניקות מיוחדות לתרגולי גוף ולימוד שחיה תוך שימוש במכשירים מיוחדים לכך ובאמצעות שימוש בטכניקה מיוחדת ניתן להפיק הישגים בסביבה חסרת משקל במים אשר קשים יותר להשגה מחוץ למים.
הבריכה מאובזרת בציוד מיוחד שהותאם לילד המוגבל והיא כוללת: גופי תאורה ומוסיקה תת-מימים, זרמי מים מתקווננים לאורך דופן קרקעית הבריכה, מתקן מיוחד להורדת מוגבלים, מציל צמוד ומטפל הידרותרפי.
הטיפול נפתח בחימום במים באמצעות פעילויות ומשחקים שונים, נמשך בלימוד שחיה המורכב ממטרות ההידרותרפיה: חיזוק שרירי הגוף, התמודדות והתגברות על פחד במים וכישורים חברתיים ומסתיים במשחק והרפיה.
מרכז שלוה מסביר, כי לילדים בעלי שיתוק מוחין, טיפול ההידרותרפיה עשויה לשפר את היכולת הפיזיולוגית של הילד ובמקביל לתרום לשיפור המיומנות התקשורתית והחברתית שלו.
על-פי מחקרים שנערכו בנושא ההידרותרפיה, נראה כי התנועה במים נעשית קלה וחופשית יותר ומאפשרת בניית דימוי גוף תקין. מודעות זו משפרת את התנועה גם מחוץ למים ומשנה את הגישה השלילית של הילד המוגבל לתנועה. היכולת ללמוד לנוע בחופשיות במים מביאה לידי השתלבות בקבוצות פעילות שונות במים ובכך משפרת את הכישורים החברתיים.