הפרקליטות מגלה בטיוטת כתב אישום: גלאט-ברקוביץ מסרה שמות והחשידה אחרים לפני שנלכדה בהדלפה

הפרקליטה הבכירה עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ, ניסתה להחשיד/להעליל על בכירים במשרד המשפטים ועל גורמים אחרים, כי הם-הם שהדליפו את מסמך חיקור הדין בפרשת סיריל קרן-אריאל שרון. גילוי זה נחשף עתה בטיוטת כתב אישום נגד הפרקליטה, שהגישה הפרקליטות לבית המשפט העליון, אליו פנתה בבקשה להעברת מקום השיפוט - מבית משפט השלום בתל אביב לבית המשפט השלום בחיפה. הנאשמת מואשמת בעבירה של גילוי בהפרת חובה ובמרמה והפרת אמונים. על הטיוטה חתומות פרקליטת מחוז הצפון, עו"ד סילביה פריימן, וסגנית בכירה א' לפרקליטת המחוז, עו"ד יעל כוכבי. הנימוק העומד ביסוד הבקשה להעברת השיפוט בתיק זה, למחוז חיפה: היכרותה של הנאשמת עם רבים מהשופטים באזור תל אביב, וזאת נוכח הופעותיה במשך שנים (מ-1979) בבתי המשפט באזור זה, כפרליטה בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) ולאחר מכן בפרקליטות מחוז מרכז. הפרקליטות מציינת בבקשה, כי בא-כוחה של הנאשמת, עו"ד יהושע רזניק, הודיע לה כי לטעמו ראוי שהתיק יישמע בתל אביב על-פי הסמכות המקומית, ואין סיבה להעביר את הדיון למקום אחר. בטיוטה מגלה הפרקליטות פרטים מעניינים ממהלכי החקירה. נאמר, בין היתר, כי זמן קצר לאחר פתיחת החקירה לגילוי המדליף, פנו החוקרים אל גלאט-ברקוביץ - כמי ששימשה פרקליטה מלווה בתיק רגיש זה, וניסו לבדוק עימה מי המדליף. ביום 9.1.03 התקיימה פגישה בין הנאשמת לצוות החוקרים. "לקראת הפגישה", נכתב בטיוטת כתב האישום: "כתבה הנאשמת מסמך מיוזמתה, שכותרתו: הדלפת מסמך 'חיקור דין' לעיתון הארץ'. במסמך זה, אותו מסרה הנאשמת לחוקרים, כתבה הנאשמת שאין לה כל מעורבות בהדלפה, וציינה מספר כיווני חקירה למציאת המדליף". בטיוטה נמסר עוד, כי גלאט-ברקוביץ אף ניסתה להעליל על אחרים, ובכך שברה אפילו 'קוד מוסרי' בסיסי: "בשלבים מאוחרים יותר נחקרה הנאשמת באופן רשמי. בחקירתה העלתה מיוזמתה מספר שמות של מדליפים פוטנציאליים, לרבות אנשים בכירים במשרד המשפטים". מהדברים האמורים לעיל - המצויים גם בחומר החקירה ובעדויות מפיה של גלאט-ברקוביץ - עולה כי מלבד עבירת ההדלפה לכאורה, הרי שהנאשמת ניסתה לפגוע בחבריה, ולהעליל עליהם עלילת שווא. בטיוטת כתב האישום נזכרים 15 עדי תביעה, בהם כמה מעמיתיה/חבריה של הנאשמת. שניים מהם: עורכי הדין יצחק בלום וטל ורנר-קלינג - שניהם מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, שעסקה, בין היתר, בהכנת מסמך חיקור הדין.

תיק החקירה, עיקרי הדברים מתוך הטיוטה [בקיצורים המתבקשים, י.י.]

בטיוטת כתב האישום - העוסקת, כידוע, בתיק החקירה בפרשת סיריל קרן-שרון - מתארת הפרקליטות את השתלשלות העניינים, את מעורבותה/עבודתה של הנאשמת בתיק זה. במקביל מגלה הפרקליטות ו/או נותנת גושפנקא למידע מהותי בפרשה: - החקירה בפרשה נפתחה באוקטובר 2001. במרס 2002, בשל מורכבותה של החקירה, במסגרתה נחקר מדוע העביר סיריל קרן 1.5 מיליון דולר לחשבונו של גלעד שרון, הוחלט על מינויה של הנאשמת כפרקליט מלווה; - ביום 24.11.02 הושלמה במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה כתיבת הטיוטה הסופית של הבקשה לחיקור הדין בדרום אפריקה. זו הועברה לנאשמת, שהעבירה תיקונים מטעמה. בבקשה צויין כי פרטי החקירה הינם סודיים, וכי מדינת ישראל מבקשת שהפניה בבקשה לעריכת חיקור הדין, וכל האמור בבקשה, ישמרו בסודיות; - ביום 5.1.03, זמן קצר לפני המועד שנקבע לבחירות לכנסת (28.1.03), החליטה הנאשמת לחשוף בפני הציבור את פרטי החקירה. "חשיפת הפרטים נועדה להכפיש את שמו של ראש הממשלה ולנסות להשפיע על בחירתו המושכלת של ציבור הבוחרים"; - הנאשמת יזמה קשר עם עיתונאי הארץ, ברוף קרא. ביום 5.1.03 נפגשה עימו בבית החולים איכילוב בתל אביב. במהלך הפגישה העבירה לידיו חלק מהעמודים הרלוונטיים (1, 5 ו-6, וכן חלק מעמוד 7) והתירה לו לפרסם את תוכנם; - בעמודים הנ"ל הופיעה סקירה של מהות החשדות המתבררים כנגד ראש הממשלה, וכן פרטים בדבר ההודעות והראיות שנאספו בחקירה עד אותו שלב. בנוסף הופיע על-גבי הדפים שצולמו ניתוח של הראיות שנאספו, כפי שנמסר לעורך הבקשה מפי צוות החקירה, וכן המניע לחיקור הדין המתבקש, וכיוון החקירה המסתמן של סיריל קרן. כמו כן מסרה לעיתונאי צילום מכתב שכתבה לפרקליטת המדינה ביום 12.11.02 הנוגע לחיקור הדיו בארה"ב; - במכתב, שנכתב לאחר חזרתה של הנאשמת מחיקור הדין בארה"ב, דיווחה הנאשמת לפרקליטת המדינה על חיקור הדין שנערך לארבעה אזרחים אמריקנים לאזרח ישראלי, השוהה בארה"ב. הנאשמת ציינה את שמות חלק מהנחקרים, את מידנת שיתוף הפעולה של הנחקרים במהלך החקירה, ואת עיקרי גרסאותיהם. כמו כן דיווחה הנאשמת כי הנחקר הישראלי הגיע לחקירה בליווי שני עורכי דין, שהורו לו לשמור על זכותה שתירה. במכתב שיקפה הנאשמת את הלך הרוחות בקרב חברי צוות החקירה, את החששות שקדמו לחיקור הדין, וכן את "התחושה הקשה" שעורכי הדין שנכחו בחקירתו של האזרח מישראל נשלחו ומומנו על-ידי הנחקרים בארץ. הנאשמת התירה לעיתונאי לפרסם אף את תוכנו של המכתב; - הקשר עם העיתונאי התקיים לאחר מכן, כאשר העיתונאי יצק עימה קשר טלפוני מספר פעמים, ביקש וקיבל הבהרות. באותן שיחות שמע מפיה, כי חומר החקירה מעלה חשד לביצוע עבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים על-ידי ראש הממשלה; - ביום 7.1.03 פרסם העיתונאי כתבה בעיתון הארץ, וחשף את המידע שהובא לידיעתו. באותו יום התראיין בתוכנית 'משעל חם' בטלוויזיה, והציג את העמוד הראשון מהבקשה, שנמסר לו מהנאשמת [מה שאיפשר לחוקרים לזהות את החומר המודלף, ולזהות את מקורותיו, י.י.]. בימים שלאחר מכן פרסם גילויים נוספים מהמידע מסרה לו הנאשמת. גלאט-ברקוביץ מואשמת, כי "בפועל הביאו מעשיה של הנאשמת לפגיעה בהליכי החקירה".