לבית הדין הצבאי המחוזי במחוז הדרום הוגש כתב אישום נגד חיילת צה"ל, אשר כפתה על תושבת פלשתינית לשתות נוזל כימי רעיל תחת איומים בנשק. מכתב האישום עולה, כי המקרה אירע ביום 10.2.03 בשעת צהרים, במחסום תופאח שבאזור חבל עזה.
באותו יום, נטען, הנאשמת נטלה נשק של חיילת אחרת, כשהוא טעון במחסנית מלאה בכדורים, וכיוונה אותו לעבר תושבת פלשתינית, פטמה אל-נג'אר. תחילה כיוונה החיילת את הנשק לעבר חזה של הפלשתינית ואחר כך קירבה אותו לעבר ראשה, כך שהיה מרוחק ממנו כדי 5-10 ס"מ.
במהלך כיוון הנשק, צעקה החיילת על הפלשתינית והורתה לה מספר פעמים לשתות מן הבקבוק שהחזיקה המתלוננת בידה. החיילת דחפה פעמיים את הבקבוק, באמצעות נשק, לכיוון פניה של המתלוננת ומעט מהנוזל נכנס לפיה. בעקבות מעשיה של החיילת, שתתה הפלשתינית מן הנוזל שבבקבוק, אשר הכיל נוזל כימי מייבש פיברגלס.
העבירות המיוחסות לחיילת בכתב האישום הן חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי משפט.
החיילת מואשמת בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שכן כתוצאה משתיית הנוזל הכימי, חשה המתלוננת בחום בפיה, עיניה, אוזניה בגרונה ובמעיה והחלה לרעוד. זמן קצר לאחר מכן הקיאה, סבלה מכאבים התקשתה בבליעה ואיבדה את קולה. לפלשתינית נגרמו כוויות כימיות בגרון, בוושט, בריריות הפה ובקיבה והיא היתה מאושפזת בבית החולים ונזקקה לטיפולים רפואיים.
עוד מואשמת החיילת בשיבוש הליכי חקירה. בתחקיר שנערך קודם לפתיחת חקירת מצ"ח, שיקרה החיילת ומסרה כי לא כיוונה את הנשק לעבר המתלוננת, לא איימה עליה ולא צעקה עליה. ביום האירוע ביקשה הנאשמת מהחיילת שלקחה ממנה את הנשק, כי אם תישאל בדבר האירוע בידי קצין, תמסור לו כי כלל לא כיוונה את הנשק לעבר המתלוננת.
יום קודם לחקירתה הראשונה במצ"ח, ולאחר שנודע לה על הזימון לחקירה, ביקשה הנאשמת מהחיילת שממנה לקחה את הנשק, לתאר בחקירתה את האירוע באופן שתואר בתחקיר שנערך ביחידה, והיא עשתה כן. במסגרת זו, אף הנאשמת עצמה שיקרה בחקירתה במצ"ח ומסרה לחוקר כי לא כיוונה את הנשק לעבר המתלוננת, לא איימה עליה ולא צעקה עליה.
