הכנסת הצביעה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שהוגשה על-ידי הממשלה בכנסת הקודמת (11.11.02). הצעת החוק: מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), נועדה לסייע בהקמת מערכת אכיפה חדשה, מורחבת ועצמאית אשר תפעל נגד "פולשים למקרקעי ציבור".
במסגרת הצעת החוק, מורחבות סמכויותיהן של ה'מפקח' וה'פקח' כדי לבצע אכיפה של צווים שניתנו עבור פולשים לקרקעות המדינה. סמכויות נרחבות אלו כוללות בתוכן הפעלת שיקול דעת הנתון בדרך כלל לקצינים במשטרה, כגון: סמכויות חקירה, ביצוע צווים מנהליים ואף שימוש בכוח סביר לצורך ביצוע הפינוי.
בדברי ההסבר של הצעת החוק נאמר, כי הפינוי כולל את כל הבנוי, הנטוע, וכן פינויים של בעלי חיים ומיטלטלין, מלבד פינוי של התופס. יחד עם זאת מוענקת סמכות בכתב ל'פקח' שראה כי תפיסה נעשתה שלא על-פי דין, לבצע תוך שלושה חודשים ולא יאוחר מ-12 חודשים פינוי של הפולש.
יחד עם זאת מאריכה הממשלה את התקופה המינימלית שממועד מסירת הצו ועד למועד הסילוק והפינוי, מ-14 יום ל-30, על מנת לאפשר ל'פולש' פרק זמן נאות לפינוי המקרקעין או להוכחת זכותו להחזיק בהם.
'מרכז מוסווא' שמטרתו היא סיוע לזכויות האזרחים הערבים בישראל טוען כנגד הצעת הממשלה לאכוף את פינוי הפולשים באמצעות החקיקה. נציגי המרכז פנו אל חברי כנסת שלא לתמוך בהצבעה שנתקיימה בשבוע שעבר בכנסת.
לטענתם, המדובר באזרחים ערבים תושבי הנגב, שטוענים לבעלותם על הקרקע ואשר המדינה הקפיאה ב-1974 את ההתדיינות בנושא, על מנת לאפשר הידברות עימם. עובדה זו כשלעצמה מבטלת את מעמדם של אזרחים אלה כ'פולשים', כל עוד לא נעשה הליך ממצא בנוגע לתביעות הבעלות על קרקעות אלה. לדבריהם, המדינה בחרה להעניק לאותם ישובים מעמד של כפרים בלתי מוכרים ומכאן היווצרות הבעייתיות באשר לחוקיות יישובם על הקרקע.