שר האוצר סילבן שלום, הגיש היום (יום ד', 22.8.01) את תקציב הממשלה לשנת 2002. עיקרו: רפורמות עמוקות במשק, וקיצוץ בסכום של 2 מיליארד ש"ח בתקציב.
השר שלום הציג את עיקרי התקציב במיבת עיתונאים שערך. הוא סקר את המגמות שהסתמנו במשק בשנת התקציב הנוכחית, והציג את יעדי הממשלה לשנת התקציב הבאה. השר קרא לנגיד בנק ישראל לפעול, ללתר, יחד עם הממשלה, כדי להשיג את היעים. הוא הזהיר, כי אם נגיד בנק ישראל לא יפעל כבר עתה להפחתת הריבית - תגדל האבטלה במשק לכ-%12.
להלן יעדי התקציב המרכזיים (כפי שהוגשו על-ידי השר שלום): - הצעת התקציב מבוססת על גירעון (ללא אשראי) יחסית לתוצר בשיעור של %2.4 בשנת 2002; - שיעור ההוצאה הממשלתית לתוצר ירד ב-%0.5 בהשוואה לשיעור ההוצאה החזוי לשנת 2001. - ייעול תהליכי התכנון והשימוש בקרקע -
- מוצעים צעדים שמטרתם להגביר את קצב שיווק הקרקעות, לפשט את הליכי התכנון ולהקל על תהליכי הפיתוח; - מוצע לפעול להגברת קצב שיווק הקרקעות, לעידוד ציפוף הבניה ולאיתורן של קרקעות המוחזקות על-ידי גופים ממשלתיים שונים אשר אינן נדרשות עוד לפעילותם מתוך מגמה לייעל השימוש בהן; - הגברת השקעות בתשתית בשיתוף המגזר הפרטי -
- קידום פרויקטים של תשתית, אם בדרך של קידום התכנון הסטטוטורי ואם בדרך של יצירת המסגרת הרגולטורית אשר תאפשר ליזמים ליטול את הסיכונים הכרוכים בהשקעות ענק מסוג זה; - מוצע להרחיב את שילומו של המגזר הפרטי בהשקעות בתשתית (בדומה לשיתוף היזמים בפרויקט כביש חוצה ישראל). - צמצום מימדי העסקת עובדים זרים -
המצב הביטחוני יצר "חלון הזדמנויות" להקטנת היקף העסקתם של פועלים זרים בישראל ולהשבתם של ישראלים רבים למעגל העבודה. יש להקטין את מימדי העסקתם של עובדים זרים בישראל, הן על-ידי הקטנת מספר ההיתרים והן על-ידי הגברת האכיפה כנגד שהייתם הבלתי חוקית של עובדים אלו. - הגברת התחרות במשק והפחתת מחירי מוצרים ושירותים -
- הגברת רמת התחרות בכל תחומי המשק תפחית את מחיריהם של המוצרים והשירותים הנצרכים הן על-ידי משקי הבית והן על-ידי הפירמות. ירידת מחירים תפחית את עלויות הייצור, תשפר את כושר התחרות של המשק ותתרום להמשך תהליך הצמיחה; - הקטנת מעורבות הממשלה בתהליכי הקצאה במשק, תוך הרחבת מעגל התחרות תביא לצמצום תופעה זו; אכיפה בלתי מספקת בתחומים רבים פוגמת בפעילות הכלכלית ויוצרת עיוותים בהקצאת המקורות. הוודאות הכרוכה בהקפדה על שלטון החוק תאפשר לבסס את פעילותו של המגזר העסקי ללא חשש מתחרות בלתי הוגנת הנסמכת על שימוש חורג במשאבים לאומיים. הגברת האכיפה והפיקוח נועדו בין השאר למנוע בזבוז משאבים ולשמור על רכוש המדינה. בתחום זה מוצעת שורה של צעדים שמטרתם צמצום היקף הבניה הבלתי חוקית וייעול מנגנוני האכיפה הקיימים. מגזר ציבורי רחב מידי מקשה על המגזר העסקי, שכן המגזר הציבורי מתחרה עם המגזר העסקי על גורמי הייצור ומקורות המימון. מדינת ישראל מאופיינת במגזר ציבורי גדול משמעותית מהמדינות המערביות המפותחות (כ-%53 בישראל לעומת כ-%43 במדינות אלה). יתרה מכך, בזמן שרוב המדינות המערביות נמצאות בתוואי ירידה לאורך זמן של שיעור ההוצאה הציבורית מהתוצר, בישראל נשמר שיעור זה יציב יחסית (למרות ירידה בשיעור הוצאות הממשלה מהתוצר). ייעול המגזר הציבורי בישראל הינו בעל חשיבות רבה ויאפשר צמצום ממדיו ללא פגיעה בהיקף השירותים אשר הוא מספק.