ועדת החוקה של הכנסת דנה השבוע ב-9 הצעות חוק שונות לשינוי הרכב ועדת השופטים. יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל איתן פתח את הישיבה ואמר, שבית המשפט העליון הוא אחד ממעוזי הדמוקרטיה אשר יצר את זכויות האזרח כשהכנסת לא עשתה זאת. עם זאת, הרשות השופטת בישראל היא בעלת סמכות שאין לה אח ורע בעולם. ישראל היא המדינה היחידה בה לשופטים יש מצד אחד סמכות לפסול חוקים ומצד שני סמכות למנות שופטים וזאת בנוסף לסמכויות מרחיקות לכת מול הרשות המבצעת. "השופט ברק קרא לנו בשבוע שעבר לומר את דברינו בחקיקה. בואו נעשה זאת".
היום - מצב הוועדה למינוי שופטים הגורם הממנה את חברי הוועדה מורכב משופטי כל הערכאות הרגילות. הכוונה: עליון, מחוזי, שלום, תעבורה, בי"ד לעבודה. השופטים ממונים על-ידי נשיא המדינה לפי בחירת הוועדה למינוי שופטים.
הרכב הוועדה למינוי שופטים מורכב מ-9 חברים:
- יו"ר הוועדה הוא שר המשפטים ויחד אתו חבר בוועדה שר נוסף מהממשלה;
- נשיא ושני שופטי ביהמ"ש העליון הנבחרים על-פי ותק ומכהנים לתקופה של 3 שנים בוועדה;
- 2 חברי כנסת: חבר מסיעות האופוזציה, וחבר מסיעות הקואליציה, בדרך כלל הכהונה תימשך כל עוד הם חברי כנסת, ובמידה ותמה תקופת הכהונה ישמשו כחברים עד אשר ייבחרו אחרים במקומם;
- 2 נציגים של לשכת עורכי הדין, שמבטאים את הסיעות העיקריות בלשכה לתקופה של 3 שנים.
החלטה של הוועדה זקוקה לקוורום מינימלי של 7 חברי ועדה. יחד עם זאת, נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא ממונים מקרב שופטי ביהמ"ש העליון על-ידי נשיא המדינה לפי בחירת הוועדה למינוי שופטים. בפועל, המינוי נעשה על-פי הוותק והכהונה כנשיא היא עד לגיל הפרישה לגמלאות.
כיום מונחות 9 הצעות חוק פרטיות של חברי כנסת מהסיעות השונות. הצעות החוק בחלקן מתייחסות לחוקים קיימים כמו חוק יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט. יחד עם זאת ישנה הצעת חוק נוספת חוק יסוד: בית משפט לחוקה.
6 הצעות לתיקון חוק יסוד: השפיטה ח"כ מרינה סולדקין מתייחסת להרחבת הרכב חברי הוועדה למינוי שופטים בכל הערכאות הקיימות ולהגדילן ל-11 חברי ועדה. התיקון המוצע הוא להוסיף 2 שרים שהם גם חברי כנסת. הצעתה של ח"כ גילה פינקלשטין דומה בהרכבה אך שונה בגיבוש הקוורום שיוחלט על-ידי 9 חברי ועדה.
ח"כ מיכאל איתן - מציע להרחיב את הרכב הוועדה למינוי שופטים בכל הערכאות ל-12 חברי ועדה ולהוסיף: שר, חבר כנסת, חבר לשכת עו"ד, קוורום מינימלי של 9 חברי ועדה, כאשר יו"ר הוועדה הוא שיכריע, כפי שנהוג היום. ח"כ ניסן סמוליאנסקי דומה בהצעתו לבד שתהיה תוספת של שר חבר כנסת ונציג של לשכת עו"ד.
ח"כ דוד אזולאי - מציע להרחיב לכדי 13 חברי ועדה שיתווספו על-ידי 2 שרים נוספים, ושני ח"כ נוספים, וקוורום מינימלי יהיה של 11 חברי ועדה. ח"כ יולי תמיר דומה בהרחבת מספר חברי הוועדה אולם הרכבה יורכב מ-2 שופטים בדימוס ו-2 דיקנים לבתי ספר למשפטים. כמו כן הוועדה היא זו שתראיין על-פי קריטריונים מנחים לבחירת המועמד.
2 הצעות לתיקון חוק בתי המשפט החוק מסדיר את האופן שבו מרכיבים את הוועדה למינוי שופטים. הצעתו של ח"כ גלעד ארדן, שנמצאת כרגע בבדיקה משפטית, היא שתוקם ועדה מיוחדת למינוי נשיא ביהמ"ש העליון והמשנה לנשיא מבין שופטי בית המשפט העליון. כמו כן, הוועדה תהיה מורכבת מ-9 חברים, כאשר במקום שלושה שופטים שבוועדה למינוי שופטים יהיו 3 פרופ' למשפטים. כמו כן, המינוי יהיה תקף ל-4 שנים. ח"כ דוד טל הציע, כי נשיא ביהמ"ש העליון והמשנה לנשיא יתמנו מבין שופטי ביהמ"ש העליון על-ידי הכנסת לתקופה של שבע שנים.
הצעה לחוק יסוד: בית המשפט לחוקה ח"כ אליעזר כהן מציע להקים בית משפט לחוקה ובו 11 שופטים על ההרכב: 3 שופטי ביהמ"ש עליון, 2 דיינים, קאדי 4 פרופסורים (הסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה, מדעי החברה), אזרח ישראלי שהוא עולה "חדש-ישן". הצעה זו הונחה על שולחן כנסת הקודמת.
כאמור, כל ההצעות הללו הונחו בפני חברי ועדת חוק ומשפט שיחוו את דעתם ביחס להצעות, חלק מחברי הוועדה הניחו בעצמם הצעות חוק בנושא.
ח"כ רוני בראון טען שהוא תומך בהרחבת הוועדה למינוי שופטים והציע שבעת בחירת שופטים לערכאות השונות - פרט לבית המשפט העליון - יצורף לוועדה נציג לשכת עורכי הדין במחוז הרלוונטי, אשר יוכל להביא את קולם של עורכי הדין מהשטח. כן הציע לצרף לדין, במינוי כזה, את נשיא בית המשפט בו יבוצע המינוי במקום אחד השופטים בוועדה.
ח"כ דוד טל הציע שלנשיא בית המשפט העליון והמשנה לו ימונה השופט הטוב ביותר ולאו דווקא הוותיק ביותר. הוא הציע שהוועדה לבחירת שופטים תמליץ לכנסת על 2 מועמדים לכהונת בית המשפט העליון והכנסת תבחר בינהם.
חברי הכנסת מרינה סולודקין, נסים זאב, ניסן סמולניסקי - הציעו כולם להגדיל את מספר השרים וחברי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים.
ח"כ גלעד ארדן אמר שדרך הבחירה הנוכחית נותנת תחושה של "חבר מביא חבר". הוא הציע שלנשיא בית המשפט העליון יתמנה המשפטן הטוב ביותר מבין שופטי העליון ולא הוותיק ביותר. לעניין בחירת הנשיא ישונה הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ובמקום נציגי בית המשפט העליון יישבו נציגי האקדמיה שיבחרו על-ידי המועצה להשכלה גבוהה. יחד עם זאת הציע גם להגביל את תקופת כהונת נשיא בית המשפט העליון ל-4 שנים.
ח"כ יולי תמיר אמרה, כי בפועל הוועדה לבחירת שופטים מאשרת את מינוי השופטים לעליון ולא בוחרת בהם. היא הציעה להוסיף לוועדה אנשי אקדמיה. כן הציעה להביא בפני הציבור את עמדותיהם המשפטיות של המועמדים לשפיטה.
ח"כ גדעון סער הציע שהסמכות לפסול חוקים תינתן בחוק לבית המשפט העליון בהרכב רחב וברוב שופטיו. במקרה כזה לא יתנגד להגדלת ייצוג הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים.
ח"כ זהבה גלאון אמרה, כי המציעים להגדיל את מספר הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים אינם עושים זאת בתום לב. הצעות החוק השונות שהוצגו על-ידי חברי הכנסת באות להלך אימים על בית המשפט.
ח"כ אברהם בורג אמר, כי בג"צ התחזק בגלל חולשתה של הכנסת. יותר מידי חברי כנסת רואים את בג"צ כזרוע הארוכה של המשכיות הדיון ובכך מייצרים הזמנה לבג"צ להתחזק ולכנסת להיחלש. ח"כ בורג הציע לדון בנושא בחירת השופטים כחלק מהדיון הכללי החוקה ולא כטלאי נפרד.
מנהל בית המשפט, השופט דן ארבל, אמר שבוועדה לבחירת שופטים המורכבת מ-9 חברים יש רוב לפוליטיקאים - 2 שרים, 2 חברי כנסת ו-2 נציגי לשכת עורכי הדין שגם הם לפעמים אנשי פוליטיקה.
הנציגים המקצועיים בוועדה הם 3 שופטים שבמקרים רבים הם דעת המיעוט בוועדה. השופט ארבל הוסיף שההצעות לשינויים פוגעות באמון הציבור במערכת בתי המשפט. בוועדה בהרכבה הנוכחי יש את האיזון הראוי בין כל הגורמים. כל שינוי יתפרש כניסיון להכניס פוליטיזציה למערכת המשפט שנחשבת היום בעיני הציבור כנקייה מפוליטיקה.