התנועה להגינות שלטונית הגישה היום (יום ה', 26.6.03) בקשה לקיום דיון נוסף בבג"צ, אשר דחה לפני כחודש עתירה לפסילת שרי שינוי בטענה של הסתה גזענית כנגד החרדים. בג"צ פסק כי "העתירה מעלה שאלות פוליטיות מובהקות, שאין מקומן להידון בין כותלי בית משפט זה".
בחודש מרץ השנה, עתרה התנועה לבג"צ בבקשה לבטל את מינויים של חברי שינוי, יוסף לפיד ויוסף פריצקי, לשרים בממשלה, וכן לבטל את ההסכם הקואליציוני שנחתם בין שינוי לליכוד.
בעתירה נטען כי התבטאויותיהם של לפיד ופריצקי פוסלות אותם מלכהן בתפקידי שרים בממשלה, וכי פעולות תנועת "שינוי" ודובריה, פוסלים אותה מלהיות צד להסכם קואליציוני להקמת הממשלה.
העותרים פרשו בעתירה דוגמאות רבות וקשות של הסתה גזענית כנגד הציבור החרדי, הפצת שנאה כנגדו ופעולות לפגיעה באורח חייו ואמונתו ולהפלייתו לרעה. בין יתר הדוגמאות:
"למדינת ישראל לא תהיה זכות קיום אם היא תיפול לידי החרדים שאינם מעונינים לא בחופש, ולא בליברליות, לא בציונות ולא בחברה מערבית"... "על האידאל הזה מאיימות שתי סכנות: העוינות הפלשתינית-ערבית-מוסלמית מבחוץ והפונדמנטליזם החרדי מבפנים"... "החרדים הם האויב של אותה חברה מערבית מתוקנת".
בג"צ דחה את העתירה ואימץ את עמדת המדינה, לפיה היה על העותרים למצות הליכים ולפנות קודם ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה ללבן את הנושא.
מעבר לכך, נקבע, "אין זה מתפקידו של בית המשפט לבחון כערכאה ראשונה, אם התבטאויותיהם של חברי כנסת ושרים מהוות כטענת העותרים ראיות מנהליות הפוסלות אותם מלשמש כשרים... העתירה מעלה שאלות פוליטיות מובהקות שאין מקומן להידון בין כותלי בית משפט זה".
בבקשה לדיון נוסף, שהוגשה באמצעות מרדכי אייזנברג, יו"ר התנועה ועו"ד נחמה ציבין, טוענת התנועה כי על-פי הלכה חדשה וקשה זו, די בכך שהמסיתים לשנאה ולרדיפה יהפכו את השנאה והרדיפה של קבוצה זו לדגל פוליטי, בכדי לחסום את הדרך לבג"צ מלפסול את כהונתם כשרים.
העותרים טוענים כי הפיכת השנאה, ההסתה והגזענות ל"פוליטיקה", לא זו בלבד שאינה צריכה להעניק חסינות לעוסקים בכך, אלא להיפך - היא מוסיפה חומרה רבה למעשים אלה המעצימה עוד יותר את פסלותם לתפקידים ציבוריים (ובמיוחד שרים) ולשותפות בקואליציה להקמת ממשלה בישראל.
"תוצאה זו איננה מתיישבת עם ערכי היסוד של השיטה המשפטית הישראלית ועקרונות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והיא עלולה לגרום לפגיעה חמורה באמון הציבור במערכות השלטון ובמערכות המשפט", אומרים בתנועה. אנו מצפים עתה לראות האם בית המשפט העליון יטיל סייגים על תיאורית "הכל שפיט", דווקא בהקשר של רדיפת הציבור החרדי במדינה, הוסיפו.
