מחקר חדש של מרכז השל - המרכז הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, בנושא ההיבטים החברתיים של זיהום האוויר בישראל, מצביע על כשל חברתי עמוק שלממשלה יש חלק מרכזי בו. במחקרו מצביע המרכז על קשר ישיר בין מדיניות הממשלה לבין זיהום האוויר במדינת ישראל.
על-פי המחקר שנכתב על-ידי ד"ר מירן אפשטיין, מרוויחה המדינה מזיהום האוויר שנגרם מהשימוש העודף ברכב בפרטי, שכן שוק הרכב מזרים לקופת האוצר מיסים בסך 10 מיליארד ש"ח בכל שנה.
בנוסף מעלה המחקר טענה, כי כל השקעה של הממשלה בתשתיות המקדמות את הרכב בפרטי (כבישים, גשרים וכו') לא רק פוגעות בבריאות וברווחה, אלא גם בכיסו של האזרח. כל הכסף, נמצא במחקר, מוזרם בסופו של דבר ליבואני הרכב, סוחרים, חברות הביטוח, מפרסמים ואנשי נדל"ן.
האדישות של הממשלה מתבטאת גם בתחום אכיפת חוקי איכות הסביבה והתקנות שנקבעו בנושא זיהום האוויר. לדברי החוקר, הכשל באכיפה לדבי זיהום אוויר הנגרם מייצור חשמל ותעשיה הוא חלק ממדיניות כללית המשרתת את האינטרסים הכלכליים של המגזר התעשייתי.
לדברי החוקר, קיימות מספר נקודות משותפות לגורמי הזיהום השונים, ובהם: פגיעה בבריאות הציבור הרחב ובעיקר מרכזי הערים, קשישים, ילדים וחולים (הנתונים מצביעים על מוות של כ-1,500 איש בשנה כתוצאה ישירה מזיהום האוויר); הגורמים המזהמים מרוויחים מאי-מניעת הזיהום, ומהחיסכון באמצעים טכנולוגיים הדרושים לצמצום הנזקים; והממשלה מפגינה אוזלת-יד מוחלטת, בעיקר בתחום האכיפה.
המחקר מבליט שתי דוגמאות המדגישות את האדישות הממשלתית: האחת מתייחסת לחברת החשמל. החברה הרוויחה בשנים האחרונות כ-50 מיליון ש"ח בשל אי-התקנת מתקן לצמצום פליטת חלקיקים בתחנת הכוח רידינג ד', תוך התעלמות מהצווים האישיים בעניין זיהום האוויר שהוציא המשרד לאיכות הסביבה. החברה טענה כי בקרוב תעבור התחנה לשימוש בדלק פחות מזהם.
דוגמא נוספת נוגעת בקאופורטיב דן ואגד. אלה קיבלו צווים אישיים בדרישה למעבר לדלק דל-מזהמים, אולם ניתנה להם שהות של כשלוש שנים לבצע את הדרישה. הדירשה מבטאת חשש לפיו הצווים נדרשו על-ידי השר לאיכות הסביבה לעשיית הון פוליטי ולא לתכלית הראויה.
על-פי המחקר, המגזרים החשופים ביותר לפגיעה מזיהום האוויר הם העשירונים הנמוכים, הקשישים, תושבי שכונות במרכזי הערים, ילדים וחולים במחלות כרוניות. לפי המחקר, כ-1500 איש מתים מדי שנה כתוצאה ישירה מזיהום האוויר.
במחקר מועלית דרישה לשינוי דרסטי בהתייחסות של הממשלה והציבור לבעיית זיהום האוויר בישראל. המחקר קורא לאכיפת-יתר על המזהמים, בדרך של הטלת קנסות כבדים; אכיפת הצווים האישים על המזהמים וחיובם למעבר לאנרגיה דלת-זיהום; מניעת רווח מזיהום אוויר הנגרם מהפרת תקנים מחייבים; עמידה קפדנית בדרישות הבינלאומיות לצימצום בפליטת גזי חממה ומדיניות ברורה של עידוד התחבורה הציבורית על חשבון תרבות הרכב הפרטי.
