בית המשפט העליון ביטל (יום ד', 2.7.03) את הכרזתו של בית המשפט המחוזי על פעילות מועדון החברים 'לוטונט' כחוקית, וביטל אף את הצו שהוצא, האוסר על מפעל הפיס לפרסם כי לוטונט אינה קשורה אליו. עם זאת, נמנעו השופטים מלהכריע בשאלת חוקיות פעילות לוטונט.
עניינה של הפרשה בתביעות הדדיות שהוגשו לבית המשפט המחוזי, על-ידי לוטונט ומפעל הפיס.
לוטונט מועדון חברים בע"מ, שהוקמה בשנת 2001, מנהלת ומפעילה מועדון חברים לשירותי משלוח מרוכז של טופסי משחק "לוטו סופר בול" של מפעל הפיס. לוטונט משווקת לציבור שני סוגים של מנויים שנתיים, להשתתפות בהגרלות ה"לוטו" וה"סופר-בול" - winner ו-goldwinner.
משהתברר למפעל הפיס כי לוטונט מתחזה לנציגת מפעל הפיס ומוכרת כרטיסי הגרלה להגרלות הלוטו שלה, באמצעות סוכנים העוברים מדלת לדלת, שיווק טלפוני, דרך האינטרנט ובסביבת דוכני הפיס, הוא פרסם אזהרה, לפיה "חברת 'לוטונט' אינה קשורה למפעל הפיס. כל מי שרוכש כרטיסי הגרלה מנציגיה, שם כספו על קרן הצבי ועלול להפסידו".
בעקבות פרסום האזהרה, פנתה לוטונט לבית המשפט המחוזי, באמצעות עו"ד דרור חטר-ישי, בבקשה להוציא צו מניעה, האוסר על מפעל הפיס לפרסם את האזהרה, בטענה כי יש בה לשון הרע כלפיה.
מפעל הפיס הגישה תביעה נגדית, בה ביקשה להצהיר כי פעילותה של לוטונט בתחום ההגרלות נעשית שלא כדין וכי עליה לחדול ממנה לאלתר. מפעל הפיס טען, כי פעילות לוטונט מהווה עבירה לכאורה על חוק העונשין, האוסר ארגון או עריכה של הגרלה או הימור, ומכירה או הפצה של כרטיסי הגרלה.
מפעל הפיס טען, באמצעות עו"ד שרון זכרוני, כי הוראות חוק העונשין נועדו להגן על הציבור ועל מפעל הפיס מפני הימורים בלתי חוקיים ולפיכך, בעוברה לכאורה על הוראות החוק, מבצעת לוטונט כלפי מפעל הפיס עוולה של הפרת חובה חקוקה.
עוד נטען, כי לוטונט עוברת על חוק עוולות מסחריות, כשהיא מציגה עצמה כקשורה למפעל הפיס, וגורמת לעוולה של גרם הפרת חוזה, בכך שהיא משדלת את זכייניה המורשים לשווק את מוצריה. במקביל, פנה מפעל הפיס למשטרה, בבקשה לחקור את הנושא.
בית המשפט המחוזי: פעילות לוטונט חוקית שופט בית המשפט המחוזי, יהודה זפט, דחה את בקשות מפעל הפיס ונעתר לבקשת לוטונט להוציא צו מניעה נגדו, וקבע כי פעילות לוטונט חוקית, מאחר ו"אין לראות את פעילותה של לוטונט כארגון עצמאי של משחקי הגרלה, אלא כל פעילותה נסמכת על ההגרלות החוקיות של מפעל הפיס.
את ההימור המאורגן ראה בית המשפט כדבר לגיטימי, המוזיל את העלויות ומשרת את האינטרסים של המהמרים". בעקבות פסיקת המחוזי, לפיה פעילות לוטונט חוקית, סגרה המשטרה את תיק החקירה בנושא.
לאחר שמפעל הפיס ערער על פסיקה זו לעליון, התייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך, והודיע כי הוא סבור שלוטונט עוברת על חוק העונשין, והשיווק שנעשה על-ידי לוטונט אינו עונה לתנאי ההיתר שניתן למפעל הפיס, וכי יש לפרש את פעילות לוטונט כארגון הגרלות עצמאיות ונפרדות מהגרלות מפעל הפיס.
היועץ אף הודיע כי אם העליון יבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולוטונט תמשיך בפעילותה, הוא יורה לפתוח נגדה בחקירה, וכן יפנה גם לממונה על הגנת הצרכן במשרד המסחר והתעשיה, שיבחן אם אין בפעילותה של לוטונט משום הטעיית צרכנים.
בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעור מפעל הפיס בית המשפט העליון (השופטים אנגלרד, מצא ופרוקצ'יה) קיבל את הערעור חלקית, בכך שביטל את קביעת השופט זפט, לפיה פעילות לוטונט חוקית וביטל את צו המניעה נגד מפעל הפיס.
עם זאת, קבעו השופטים כי לא התקיימו יסודות עילת הפרת חובה חקוקה, מאחר ויסודות העוולה דורשים שהחיקוק "לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו" של התובע, ושההפרה גרמה לתובע נזק "מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק".
כלומר, "גם בהנחה כי הופר איסור פלילי, עדיין על התובע להוכיח כי החיקוק עליו הוא מבסס את תביעתו אכן נועד להגן על האינטרסים שלו". השופט אנגלרד קבע, כי תכלית הוראות חוק העונשין לגבי עריכת הימורים, היא להגן על החברה מפני נזקיה והשלכותיה של תופעת ההגרלות וההימורים. הנזקים והסכנות הם בעיקר הנטייה להתמכרות למשחקי המזל, על כל השלכותיה השליליות על הפרט והחברה.
אולם, מאחר והמניע העיקרי להתנגדותו של מפעל הפיס לפעילותו של מועדון החברים מצוי באינטרסים כלכליים ולא בדאגה למניעת התפשטות נגע ההימורים על סכנת ההתמכרות שבו - על-אף שאלו אינטרסים לגיטימיים - הרי שהאיסור הפלילי לא נועד להגנתו. "המונופול של מפעל הפיס בתחום ההגרלות הציבוריות אינו מפחית את החשש מפני התמכרות להגרלות אלה".
מאחר והחליטו כי אין למפעל הפיס עילה נזיקית נגד לוטונט, ראו עצמם השופטים פטורים מלקבוע עמדה בשאלת חוקיות פעילותה של לוטונט.
ע"א 610/02 מפעל הפיס נ' לוטונט מועדון חברים בע"מ ואח'