ועדת השחרורים המיוחדת של שירות בתי הסוהר, בראשות השופט (בדימוס) יעקב קדמי, החליטה (יום ד', 9.7.03) שלא לשחרר את יונה אברושמי, שרצח את פעיל "שלום עכשיו" אמיל גרינצוויג. סניגורו של אברושמי, עו"ד אבי עמירם, אמר מוקדם יותר, כי "הוא ראוי לשחרור מוקדם".
גם הפעם נימקה הוועדה את החלטתה שלא לנכות לאברושמי שני שליש ממאסרו, בעובדה שהשתמש בסמים בעת ריצוי עונשו בכלא, לפני כמה חודשים. עם זאת, קבעה הוועדה, יוכל אברושמי להגיש בקשה מחדש בעוד כשנה, לאחר שיעבור הליך שיקומי.
כזכור, אברושמי הואשם והורשע ברצח של גרינצוויג במהלך הפגנה של "שלום עכשיו" ב-1983, כשהשליך רימון לעבר המפגינים.
אמיל גרינצוויג, איש "שלום עכשיו" וקצין צנחנים בן 35 מת בבית החולים, ו-10 מפגינים נפצעו קל, בהם אברהם בורג. ההפגנה התקיימה בעקבות המעורבות המתמשכת של ישראל בלבנון.
כשנעצר אברושמי אמר, כי כוחות המשטרה מנעו ממנו להתקרב למפגינים ולכן ארב להם בחורשה ליד מקום ההפגנה, עד לרגע הפיזור והשליך לעברם את הרימון.
נשיא המדינה באותה עת, עזר ויצמן, קצב את עונשו של אברושמי ל-27 שנים.
לפני כשנה, הופחת שליש ממאסרו של אברושמי ובית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה על ההחלטה, והורה לשחררו בתום ריצוי 20 שנות מאסר. שחרורו בוטל לאחר ערעור שני, בו נטען על-ידי המדינה כי בבדיקת דם שנערכה, התגלו שרידי סם מסוג אקסטזי אצל אברושמי.
בחודש מאי השנה, הובא אברושמי לוועדת שחרורים מיוחדת, בראשותו של השופט בדימוס יעקב קדמי. בדיון טענה נציגת היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דגנית גדות-כרמי, כי אברושמי הודה שהשתמש בסמים יותר מפעם אחת. כמו כן, לדבריה, הודה אברושמי בפני מנהל כלא מעשיהו על השימוש בסמים ועל כך שהוא אינו רואה עצמו משתלב בחברה כאסיר משוחרר - הוא אף הביע את רצונו להישאר בכלא. עוד טענה עו"ד כרמי, כי "מבחנים שנערכו לו הצביעו על מסוכנות האסיר ועל אישיות בעייתית שעדין קיימת ולא חל בה שינוי משמעותי".
סניגורו של אברושמי, עו"ד עמירם, טען כי במשך שנים נתן מרשו בדיקות שתן ורק בבדיקה אחת נמצאו שרידי סם. לדבריו, אברושמי יוצא לעבודות חוץ ובמשך כשבע שנים לא הוגש נגדו דו"ח משמעת. אברושמי עצמו טען בדיון, כי הביע חרטה על הרצח והוא אדם בריא.
