הצעת חוק פרטית של ח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן תונח על שולחן מליאת הכנסת לעיון חברי כנסת למשך 45 יום. הצעת החוק נוסחה עוד בכנסת הקודמת וגובשה לכדי הצעה כוללת שדנה בעשרה סעיפים שונים.
המטרה היא להניח את הצעת החוק הכוללת שתבוא לעיונם של חברי הכנסת לאור העובדה שבמקביל מקיימת ועדת חוקה חוק ומשפט סדרת דיונים לצורך גיבוש חוקה בהסכמה רחבה ככל האפשר.
חלק מהצעותיו של ח"כ כהן הוא לכונן משטר נשיאותי, להקים בית משפט לחוקה ונוסחת הפשרה להגדת אופיה של מדינת ישראל: מדינה יהודית ומשטר דמוקרטי בישראל. בעקבות המתח הצפוי בקרב הסיעות הדתיות והסיעות החילוניות, מוצע כאן לשמור על יציבות המשטר שהוא דמוקרטי מובהק ומאופיין בנפרד למהות המדינה שהיא מדינה יהודית באופיה. כלומר הבחנה בין משטר לתוכן. הפשרה הזו צריכה לקבל את אישורם של חברי הכנסת.
בדברי המבוא להצעת החוק נאמר, כי "למעלה מיובל שנים לאחר הקמת מדינת ישראל בהן שקדה המדינה על קליטת עליה וקיבוץ גלויות העם היהודי בפזורה, מתכנסת כנסת ישראל ומכוננת בזה חוקה לישראל אשר תהווה המסמך המשפטי העליון של המדינה כמדינתו של העם היהודי כמדינה יהודית ודמוקרטית".
בין עיקרי ההצעה קיימים 10 פרקים שדנים באושיות החברה. הפרק הראשון עוסק במבוא ועקרונות יסוד: אופיה של המדינה, שבות, אזרחות, שפה רשמית, דגל סמל והמנון. ירושלים היא בירתה של מדינת ישראל נכללת בעקרונות יסוד.
בהמשך ההצעה מפורטים שאר זכויות היסוד זהות לחוקי היסוד שנחקקו על-ידי הכנסת ואינן ניתנות לשינוי. הזכויות הן: שוויון, חופש הביטוי, קניין, עיסוק, חופש הדת הפולחן, ומקומות קדושים, החיים הגוף והכבוד, חירות אישית ועוד.
מלבד הצעת החוק שמנוסחת כחוקה לכל דבר המדמה את החוקה שקימת בארה"ב, ישנם פרקים נוספים שעוסקים בכנסת, הממשלה, נשיא המדינה, השפיטה, מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה.
כאמור בהצעתו של ח"כ מצויה הכוונה לכונן בית משפט לחוקה שמנוגדת לדעתו של שר המשפטים שככל הנראה יתנגד להצעה. סמכות בית הדין לחוקה, תכלול בין היתר את הסמכות לפסוק בכל נושא בו מתעוררת שאלה חוקתית הטעונה הכרעה לאור עקרונות היסוד של מדינת ישראל. יחד עם זאת ההצעה מעניקה לבית המשפט את היכולת להכריע בהחלטות הנוגעות לחברי כנסת. הזכות לפנות לבית המשפט תהיה שמורה לכל מי שיטען כי אחת מזכויותיו נפגעה.
בהתאם להצעת חוקה לישראל, מועברות סמכויות שכיום מצויות בבית המשפט העליון כמו נטילת חסינות מח"כ או שר לאחריות בית המשפט לחוקה והחלטה של בית משפט תתפרסם בספר החוקים. כלומר מתקיימת גלישה של בית המשפט לחוקה אל תוך תחומים שהיו קיימים אצל הרשות המחוקקת כמו חקיקת חוקים.
עד היום נעזרו במשפט בפסיקה ובפרשנות אך לא חוקקו חוקים על-ידי בית המשפט, ובכך מורחבות סמכויותיו של מערכת השפיטה, מה שיעורר התנגדות עזה בקרב ח"כ שרים ואישים בציבור שדורשים לצמצם את הסמכות שמוקנית למערכת המשפט בישראל ולראיה הנאום של יו"ר הכנסת ראובן ריבלין במשכן הנשיא עת דיבר על הדיקטטורה של מערכת המשפט בישראל.
