בית המשפט הגבוה לצדק דחה (יום א', 20.7.03) את עתירתם של משפחת לוחם מג"ב, סמל מדחאת יוסוף ז"ל, 5 קצינים בכירים במיל' ועמותת 'פצועים לא מפקירים', שדרשו להקים ועדת חקירה ממלכתית, לבחינת נסיבות מותו של יוסוף.
כזכור, בחודש אוקטובר 2001, התפרעו מאות פלשתינים סביב מתחם קבר יוסף בשכם, ותקפו את חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב שהיו במקום. במהלך חילופי האש עם שוטרים פלשתינים, נפצע מדחאת יוסוף באורח קשה מירי פלשתיני, אולם הצבא לא הצליח לחלצו ממתחם הקבר, והוא התבוסס בדמו ומת מפצעיו.
מיד אחרי פציעתו של יוסוף, החל משא-ומתן עם הפלשתינים במספר ערוצים מקבילים, במטרה לחלצו. ערוץ הקשר המרכזי בין הכוחות הישראליים לבין הכוחות הפלשתיניים, היה בין סגן ראש השב"כ לבין ג'יבריל רג'וב והגנרל חאג' איסמעיל.
הגנרל חאג' איסמעיל מסר לסגן ראש השב"כ שאמבולנס פלשתיני בדרכו לחלץ את יוסוף, וביקש מהכוחות הישראליים לגלות איפוק. בסופו של דבר, לא הצליח האמבולנס הפלשתיני להגיע אל המתחם מחמת ההמון הפלשתיני שצר עליו.
העותרים דרשו להקים ועדת חקירה ממלכתית לבחינת נסיבות האירוע, וכן כי שר הביטחון יורה לרמטכ"ל להוציא 'פקודת יום' לכלל חיילי צה"ל, המבהירה באופן גלוי וברור שהאירוע בקבר יוסף היה כשל מערכתי חד-פעמי, והמדגישה מחדש את המחויבות העליונה של צה"ל לכלל היסוד, הקובע כי "חייל יהיה נכון לעשות כל הדרוש ואף לסכן את חייו כדי להיחלץ לעזרת חבריו וכדי לא להשאיר חיילים פצועים בשדה הקרב".
בג"צ: התחקיר המבצעי של האירוע היה מקיף ויסודי השופט יעקב טירקל, שכתב את פסק הדין, ציין כי לאחר האירוע נערך תחקיר בהוראת הרמטכ"ל דאז, על-ידי צוות בראשות האלוף במיל' יורם יאיר, תא"ל אלעזר שטרן ותא"ל יואב גלנט - "מפקדים בכירים בדרגות אלוף ותת אלוף, עתירי נסיון קרבי ופיקודי" - כהגדרת השופט טירקל.
התחקיר בחן 2 חלופות שעמדו בפני מפקדי צה"ל בעת האירוע: האחת, חילוצו של יוסוף באמצעות הפלשתינים; השניה, הפעלת כוח משוריין של צה"ל לשם ביצוע החילוץ, מה שיחייב כיבוש חלקים מהעיר שכם. התחקיר מצא כי החלופה שנבחרה היתה עניינית, ו"טריוויאלית בעיניי כל המפקדים הבכירים", מאחר והיתה חובה לפנותו בדרך המהירה האפשרית.
ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, ממנו דרשו העותרים להקים ועדת חקירה, דחה את הדרישה בטענה כי "האירועים נחקרו עד תום, וחקירה נוספת לא יהא בה כדי לשפוך אור נוסף על נסיבותיהם". גם דרישת העותרים מראש הממשלה הנוכחי, אריאל שרון, נדחתה.
בסוף שנת 2001 העלה ח"כ איוב קרא (ליכוד), את הדרישה על סדר יומה של הכנסת. ועדת המשנה לכוננות וביטחון שוטף, שהיא ועדת משנה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, החליטה שיו"ר הוועדה ישלח מכתב לראש הממשלה, לשר הביטחון ולרמטכ"ל, שבו יודגש כי רשויות הצבא "צריכים להבהיר לכל חייל בצה"ל שהערך על-פיו אין מפקירים בצה"ל פצוע בשטח - לא נפגם, וכי צה"ל, מפקדיו וחייליו, ימשיכו לעשות ככל אשר לאל ידם, תוך חירוף נפש במידת הצורך, כדי לחלץ פצוע משדה הקרב". עם זאת, לא החליטה הוועדה על הקמת ועדת חקירה.
השופטים: מרחב שיקול הדעת של הממשלה רחב מאוד השופטים קבעו כי "מרחב שיקול הדעת של הממשלה שלא להקים ועדת חקירה גדול מאוד", ואילו מרחב ההתערבות של בג"צ בהחלטתה בעניין קטן מאוד, וייעשה "רק במקרים חריגים ונדירים ביותר... בהם יש לחקור את העניין על דרך של ועדת חקירה דווקא".
הגם שהשופטים סברו כי מקרה זה הינו אחד "המקרים החריגים והנדירים, שבהם יש מקום לשקול לחייב את הממשלה להורות על הקמת ועדת חקירה", בעיקר בשל החשיבות הציבורית שבחקירת נסיבות מותו של יוסוף, הרי שבשל ההיקף והיסודיות של התחקיר המבצעי שנערך, "יש מקום לומר שדווקא הדרך של תחקיר מבצעי שנבחרה לחקירת האירוע, היה בה סיכוי טוב יותר לבדיקה יסודית".
השופטים דחו את טענת העותרים, כי גורם מדיני ולא צבאי הוא שנתן את ההוראה לבחור בחלופת החילוץ השניה, וקבעו כי בפני המחליטים עמדה "דילמה מבצעית ולא דילמה ערכית".
השופטים אימצו את טענת נציג המדינה, עו"ד שי ניצן, לפיה 'פקודת יום' אינה הולמת את האירוע משום שהיא משמשת לציונם של "מאורעות בעלי חשיבות לאומית או צבאית כללית, ואיגרת הרמטכ"ל שהופצה, הולמת אותו יותר, משום שנועדה להתוות לצבא מדיניות ולהטמיע בו ערכים חינוכיים.
כן נקבע, כי לא נמצא בסיס לטיעון כי האירוע "משקף מגמה של הידרדרות" בגישת צה"ל בכל הנוגע ליישומו של "ערך הרֵעות".
בסיום דבריו, אמר השופט טירקל: "לבנו דווי על סמל מדחאת יוסף ז"ל. לבנו עם בני משפחתו, עם חבריו ועם אחיו לנשק. הכאב אין לו מרפא. מסקנותיו של צוות התחקיר אין בהן מרגוע לנפש המתייסרת בספקות. אולם, שורת הדין, שורת ההגיון - ואולי גם "שורת הרגש" - מצוות עלינו לומר לחקירה די".
את העותרים - מהדי יוסוף, סא"ל (מיל') יצחק זאוברמן, סא"ל (מיל') אורי פיליפין, סא"ל (מיל') פרופ' ישראל הרשקוביץ, סרן (מיל') ישראל צוברי, סמ"ר (מיל') ליאור ניסים ועמותת פ.ל.מ. (פצועים לא מפקירים) - ייצגו עורכי הדין דויד דנינו ונועם שובל.
בג"צ 7232/01 מהדי יוסוף ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'