בית המשפט הגבוה לצדק סיים (יום ד', 23.7.03) את הדיונים בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון בעניין מינויו של צחי הנגבי, לפני כ-5 חודשים, לשר לביטחון פנים, בגין 'עברו' בחקירות משטרה.
השופטים חשין, ביניש וריבלין, הקשו בשאלות על נציגת המדינה, עו"ד אסנת מנדל, ופרקליטו של הנגבי, עו"ד דויד ליבאי, מהן עלה כי דעתם אינה נוחה מן המינוי. השופטים צפויים לתת את החלטתם בעתירה בקרוב.
כזכור, בחודש מרס השנה, עתרה התנועה לאיכות השלטון נגד ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לבטל את מינויו של השר צחי הנגבי לכל תפקיד של שר הממונה על אכיפת החוק - שר המשפטים או השר לביטחון פנים - בשל פרשיות שונות בעברו.
בדיונים קודמים בעתירה, שאלה השופטת דורית ביניש את נציגת המדינה, עו"ד מנדל: "לאיזו מטרה בדיוק ההמלצות הציבוריות של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין? למה הן נועדו? מה זה ציבורי? זה לא ברור".
גם הפעם הקשו השופטים על עורך דינו של הנגבי, דויד ליבאי: האם מתאים שהנגבי, לאחר שנחקר כמה פעמים, יהיה ממונה על החוקרים? העובדות שהציגו בעבר בפני ועדת האתיקה הן לא סתם עלילות שהעלילו עליו. עו"ד ליבאי השיב שהתיק סגור, ולא ניתן להשתמש בטענה שהוא נחקר או היה פגם אתי בהתנהגותו, כעילה לפסול את הנגבי מלכהן כשר בממשלה. אין הבדל בין מינוי השר לאיכות הסביבה לבין השר לביטחון פנים - כולם צריכים להיות בדרגה של יושר והגינות.
בתום הדיון, אמר יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא: "רק במדינת ישראל, יכול ראש ממשלה למנות אדם שעבר 5 חקירות במשטרה, 3 פעמים החלטות יועמ"ש ברגע האחרון שלא להעמידו לדין, 3 בג"צים שעל חוט השערה החליטו שלא להורות ליועמ"ש להעמידו לדין והחלטה או הרשעה של ועדת האתיקה. רק בישראל יכול אדם כזה להתמנות לשר לביטחון פנים, ל'מיגדלור שלטון החוק'. רק בישראל זוהי נורמה אפשרית".
העותרים: בהנגבי דבק רבב בפרשיות דרך צלחה ובראון-חברון בעתירתה, טענה התנועה לאיכות השלטון, באמצעות עו"ד אליעד שרגא וברק כלב, כי בהנגבי דבק רבב בשל מעורבתו בפרשות שזכו לכינוי 'דרך צלחה' ו'בראון-חברון', ולכן "אין זה ראוי למנותו כשר האמון על אכיפת החוק". התנועה טענה, כי "גם אם נסגרו התיקים נגד הנגבי בפרשת האלה, אין זה ראוי שהנגבי ימונה ויעמוד בראש משרד שאחראי על נושא האכיפה, המשטרה, ושלטון החוק".
העותרת טענה, כי עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, כפי שהובעה בעת כינונה של הממשלה, כשנה לפני כן, תומכת בעמדתה, אולם "היועץ מבקש לרצות את כולם... מצד אחד הוא מבקר את המינוי ומצד שני הוא מגן עליו".
המדינה השיבה לבג"צ, באמצעות מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד אסנת מנדל, כי בפרשת 'דרך צלחה' הוחלט על סגירת התיק מחוסר ראיות מספיקות, ומכל מקום לראש הממשלה שיקול דעת רחב במינוי השרים, ולבג"צ קיים מתחם התערבות מצומצם. המדינה אף הודתה, כי לאחר המינוי, פנה היועץ רובינשטיין פעמיים למנהל לשכת ראש הממשלה, עו"ד דב ויסגלס, והציג את עמדתו נגד המינוי, לפיה הגם שאין מניעה חוקית, הרי שמבחינה ציבורית המינוי בעייתי.
בתצהיר שהגיש לבג"צ ראש הממשלה שרון, נאמר: "בהקשר זה יש לציין, כי המעשים שיוחסו לשר הנגבי היו בשנים 1994 עד ראשית 1996, ובעת שנחקר, לא עשה השר הנגבי שימוש בזכות השתיקה, אלא שיתף פעולה באופן מלא עם חוקריו".
"יש לזכור, כי השר לביטחון הפנים אינו 'מפכ"ל על', שמחזיק את הסמכויות והשליטה הישירים בכל הנעשה במשטרת ישראל... החלטתי למנות את השר הנגבי לתפקיד שר הביטחון, נעשתה לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים לצורך קבלת ההחלטה, לרבות עצת היועץ המשפטי לממשלה והרקע למתן העצה וערכתי איזון הולם ביניהם. בין היתר, נתתי דעתי לכישוריו הרבים של השר, לניסיונו רב השנים במשרות ציבוריות וממלכתיות תובעניות, לכובד המשימה ולשיקולים קואליציונים".
בג"צ 1993/03 התנועה למען איכות השלטון נ' ראש הממשלה ואח'