חבר הכנסת נסים זאב (ש"ס) אמר (ד', 23.7.03) לשר הפנים, אברהם פורז (שינוי), מעל דוכן הכנסת: "יש בלשכה שלו הומואיסט, שכולם נגעלים מלהתקרב אליו. הומו, על-פי ההלכה, גרוע מבהמה".
הדברים נאמרו במהלך דיון במליאה, שעסק בהבאתם לארץ של בני שבט הפלשמורה. בדיון אמר פורז כי העלאתם של בני הפלשמורה לארץ מתעכבת בשל קשיים תקציביים. מה שעורר את חמתו של זאב, היתה אמירתו של פורז, כי בני הפלשמורה אינם יהודים.
בתגובה, התריס זאב לעבר פורז: "אם על סוגיות הלכתיות מדבר פורז, אז כדאי שיידעו שיש בלשכה שלו הומואיסט... שמחתי לשמוע ששר הפנים מנמק את אי הבאת יהודי אתיופי בסוגיות הלכתיות. יש בלשכה שלו הומואיסט, שכולם נגעלים מלהתקרב אליו. הומו, על-פי ההלכה, הוא גרוע יותר מבהמה ואתה שם הומו בלשכה שלך...".
זאב לא הסתפק בכך, והוסיף: "הוא היועץ המרכזי שלך ובגללו לא מתאפשר לאנשים שרוצים להתקרב ללשכתך, לבוא ולדבר אתך, אתה חוסם אותם בגלל שהוא הומו. הלשכה צריכה להיות נקייה מאנשים כאלה".
לא השערוריה הראשונה שח"כ זאב מעורב בה כאמור, אין זו השערוריה הראשונה בה מעורב נסים זאב. לפני שנה בדיוק, בעת דיון בהצעת חוק שהעלתה ח"כ זהבה גלאון (מרצ) בנושא הסחר בנשים, פנה זאב לח"כ גלאון מעל דוכן הנואמים, ואמר: "מבחינתי כשמדברים על מוסר - את נותנת לגיטימציה לעובדות הלסביות שלך, את מגבה הומוסקסואלים. את מביאה לכך שיכירו בהם כנשואים. זה המוסר הירוד ביותר, ומבחינתנו העבירה היא קשה וחמורה". בכך, רמז זאב לכך שעוזרותיה הפרקלמנטריות של גלאון הן לסביות.
גלאון מצידה לא נותרה חייבת, וכשקיבלה את הרשות לעלות לדוכן להשיב לזאב, אמרה: "ח"כ זאב, אתה בור ועם הארץ. אני רוצה לשאול אותך שאלה: אתה הומו, חבר הכנסת זאב? אני רוצה לשאול אותך, אתה עשית את זה פעם עם גבר? זה לא ענייני, חבר הכנסת זאב, ולכן זה לא עניינך מה העוזרות שלי עושות".
במקרה אחר, אמר ח"כ זאב כי לדעתו יש להתחשב במסורת של בני עדות המזרח, ולא לחוקק חוקים נוקשים נגד גברים מכים, מה שעלול להביא ל'הרס המשפחה'. זאב הסביר כי "החקיקה הנוקשה, המבקשת לקבוע עונשי מינימום בעבירות אלימות במשפחה, פוגעת במיוחד במשפחות מבני עדות המזרח, שאינם בקיאים במשמעות של פעולות הנראות להם מקובלות על-פי אמות המידה הנהוגות בקרב השכבות האתניות הללו".
דבריו אלה, עוררו בזמנו סערה רבתי, באשר נטען כי משתמע מהם שזאב מקל ראש באלימות של גברים מזרחיים כלפי נשים, וקורא שלא למצות עימם את הדין. זאב הסביר, כי כוונתו היתה שאין מקום לאסור את ראש המשפחה, בכל מקרה של סטירה, או גילוי אלימות חד-פעמי בעיתות מצוקה ומשבר.
