חוות דעת רפואית אינה חלק מעילת התביעה בתיקים של רשלנות רפואית, ולכן ניתן להגיש אותה בנפרד מהתביעה ולאחר תום תקופת ההתיישנות. כך קובעת (2.10.11) נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז,
הילה גרסטל.
אדם יליד 1985 הגיש תביעה נגד מכון מור, שירותי בריאות כללית, בית החולים אסותא ואחרים, בטענה להתרשלות בביצוע בדיקות באמו בזמן הריונה. לטענתו, בשל התרשלות זו הוא נולד כאשר הוא סובל ממום חמור בכליותיו, שגרם לו לפגיעה מוחית ונפשית. התביעה הוגשה בנובמבר 2010, על סף תום תקופת ההתיישנות (העומדת בתביעות אלו על 25 שנה). לתביעה לא צורפה חוות דעת רפואית, ורק לאחר מכן ביקש התובע לתקן את תביעתו על-ידי צירוף חוות הדעת. אלא שמועד הבקשה חל לאחר תום תקופת ההתיישנות, ולאור זאת ביקשו הנתבעים למחוק על הסף את התביעה.
גרסטל דחתה את הבקשה. היא אומרת, שחוות דעת רפואית - כמו כל חוות דעת מקצועית - אינה חלק מהתביעה אלא ראיה שעל בית המשפט לשקול. מכך "מתבקשת המסקנה, כי חוות הדעת הרפואית אינה חלק מהצורה והתוכן הנדרש לניסוח עובדות רפואיות המגבשות את עילת התביעה ולפיכך אינה חלק ממרכיבי העילה, אלא מכשיר להוכחת העילה הנטענת".