לפני כמה שבועות צולמו כמה מתושבי דימונה גונבים מוצרי מזון ממכולת. תמונה נוגעת ללב. אזרחים שהגיעו לפת לחם, נאלצו, למענם ולמען ילדיהם לגנוב מזון. לאן הגענו... אבל מי שהביט ביתר תשומת לב בתמונה בוודאי הבחין, שלאיש בחזית התמונה יש טלפון סלולרי תלוי על צווארו, ורביעית "מילקי" בידו.
לפני כמה חודשים הוצע לחייל בודד ועני לבחור: מקרר או DVD. חייל הנמצא לבד בארץ, שאין איש שידאג לו, ראוי שיהיה לו מקרר. אבל DVD?!
האמהות החד הורית צועדות. מכל קצווי הארץ הן באות; חדורות מוטיבציה ומוקפות מצלמות, הן נושאות את משנתן: תנו לנו כסף בלי שנצטרך לעבוד בשבילו. אנחנו חד הוריות. חד הוריות לא יכולות לעבוד.
מדוע שלא יעבדו? כשהילד במעון היום המסובסד על-ידי הממשלה, למה שלא יצאו ויתרמו לחברה? כי אבא איננו? ובמשפחות שהאב נמצא, הוא בד"כ עובד, ולא נמצא רוב שעות היום בבית. זו מעולם לא היוותה סיבה מספיק טובה בכדי שהאישה לא תעבוד אף היא.
כמובן שיש בין האמהות החד הוריות כאלה שהן מסכנות אמיתיות. כמובן שיש כאלה שצריך להתחשב בהן. ולכן תוכניתו של שר האוצר נתניהו אגרסיבית קצת, כוללת מדי. אבל בדיוק לשם כך הוקמה ועדת החריגים. מי שמרגישה שאין היא יכולה לעבוד מטעמים אובייקטיבים - שתפנה לוועדה. אבל אמהות אלו אינן פונות לוועדת החריגים. הן אומרות פה אחד: אנחנו אמהות חד הוריות ולכן מגיע לנו עוד. זה טיעון לא מקובל.
מצד שני, אנו נמצאים בפתח תקופה קשה. חודשי הקיץ הם זמן בטלה. הרבה אנשים בחופש, ענף הבניה כמעט ולא פעיל, בגלל "פרוץ השלום" המיוחל יפוטרו עכשיו אלפי מאבטחים... שלושת החודשים הבאים עלינו יהיו קשים. יהיו הפגנות, יהיה יותר ויותר רעש תקשורתי בעניינים חברתיים.
אם לא יהיו גלגלי צמיחה - אין לתכנית נתניהו שום סיכוי. מהבחינה הזאת צודקות החד הוריות. השוק לא מוצף בעבודה. מדינת ישראל זקוקה לפרויקטים בהיקף לאומי, כמו הרכבת, כמו העברת שדה דב, כמו שיעתוק השוק הסיטונאי מלב תל-אביב, בכדי להחיות את המשק. צמיחה חיובית כזאת תתכן רק אם יהיו הרבה יותר פרויקטים לאומיים כאלה. נכון, הממשלה צריכה לסייע בתקצוב, אך התקצוב הוא מזערי. הוא רק בכדי לתת את הניצוץ הראשוני. הכרכרה כבר תנוע מאליה.
ובעניין אחר; חברת הכנסת קולט אביטל אמרה במליאה הכנסת כי המאחזים הם "תאים סרטניים". ליבי ליבי עם חברת הכנסת אביטל, שהתדרדרה לשפל מר זה. קשה לי להאמין שהיא באמת חושבת שקבוצות של אנשים אמיצים, לא מפונקים, אלטרואיסטים, המיישבים את ארץ ישראל דומים למחלה כל שהיא, ודאי ובודאי שלא לסרטן. התופעה הגופנית היחידה שבניין המאחזים דומה לו הוא הריון (רצוי, ולו שני הורים מאושרים), שממנו יצאו בע"ה עוד ועוד מאחזים. ואם אמירתה האומללה ורווית השנאה נבעה מתוך רצון לחשיפה תקשורתית - הרי שאני מצר עליה אף יותר.
לעומתה ראש הממשלה יזם מעשה ציוני מעין כמוהו: בניית שלושים יישובים חדשים בנגב ובגליל. מי כמוני יודע כמה קשה להשיג אישור להקמת ישוב בארץ ישראל בכלל, ובפרט בנגב ובגליל. הממשלה פשוט לא מאשרת. אבל עכשיו, סוף סוף, נוכל ליישב חלקי ארץ כה יקרים אלו. זוהי אולי ההזדמנות האחרונה שנותרה לנו לשנות לטובה את המאזן הדמוגרפי בצפון ובדרום, כך שההשתלטות הערבית תיעצר.
