בקשות לפסילת שופט אינן אירוע נדיר בבתי המשפט. בכל זאת, בקשה כמו זו שהוגשה על-ידי גבריאל לידני אינה מתקבלת לעיתים תכופות.
הנאשם לידני ביקש משופט בית משפט השלום בנתניה חאלד כבוב לפסול עצמו, מאחר וכבר דן במספר הליכים פליליים נגדו. לידני הורשע על-ידי כבוב בכל אחד מן ההליכים בהם עמד לפניו.
לטענתו, בהליכים אלו נחשף השופט כבוב לעובדה כי הוא נוהג להשתמש בסמים, וכי הוא בעל עבר פלילי בגין עבירות של סמים ואלימות, ואף הרשיע אותו תוך התייחסות לאמינותו. יתר על כן, קו ההגנה שבו נוקט הנאשם - לפיו הוא נפל קרבן לקנוניה נגדו, דומה לקו ההגנה בו נקט בשני התיקים הקודמים.
השופט כבוב דחה את הבקשה בטענה שההכרות עם הנאשם ועברו הפלילי אינה עולה כדי עילת פסלות שופט. חזקה על בית המשפט, קבע, כי יוכל להבחין בין מקרה אחד למשנהו ולדון בכל מקרה לגופו, ללא משוא פנים.
נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, סקר את התקדימים הרלוונטיים וקב, כי העובדה ששופט ישב בדין בעניין אחד של נאשם המבקש את פסלותו, אינה יכולה לכשעצמה לבסס עילת פסלות. כך גם לגבי חשיפתו של השופט לעברו הפלילי של עבריין.
למרות זאת, פסל הנשיא ברק את השופט כבוב, בשל מה שהגדיר כ"הצטרפותן של מספר נסיבות". השופט ברק הדגיש את מקצועיותו של השופט כבוב, אולם אמר שמראית העין של משפט הוגן חייבת להישמר.