ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים, בראשות שופט בית המשפט העליון (וכיום המשנה לנשיא), תאודור אור, החוקרת את מהומות אוקטובר 2000, במהלכם נהרגו 13 מערביי ישראל, תפרסם (יום ב', 1.9.03) את מסקנותיה הסופיות, במסגרת הדוח שתגיש לממשלה - כמעט 3 שנים לאחר הקמתה.
ערב הגשת הדוח נערכת המשטרה בכוננות מוגברת. מאות שוטרים עומדים לאבטח את בית המשפט העליון ומבקריו, בעת מסירת הדוח; מאות שוטרים גויסו כדי לתת מענה הולם - למקרה שייתפתחו מהומות באזור הצפון. במערך הדוברות של המשטרה, משרד המשפטים והנהלת בית המשפט, נעשה מאמץ לעמוד בלחץ הציבורי לדברר את המערכת הממלכתית.
שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, אמר הבוקר (יום ג'), כי יש לקבל את המלצות הוועדה. לדבריו, היה חיוני להקים את הוועדה, בגלל שנהרגו ערבים ישראלים. הוא הציע לראות במסקנות הוועדה סוף פסוק, ולא תחילתו של ויכוח. לפיד הבטיח לפעול ליישום מלא של מסקנות והמלצות הוועדה.
השר בלי תיק, עוזי לנדאו, הציע לעומת זאת, ליישם רק את המסקנות וההמלצות שייקבעו על-ידי הממשלה. לגישתו, לא היה מקום מלכתחילה למנות ועדת חקירה. זו היתה טעות, אמר לנדאו, שנשלם עליה ביוקר.
ועדת החקירה הטילה איפול כבד על ממצאיה. ואולם, כמה פרטים נפלטו בכל זאת. ועדת אור קובעת: המשטרה כשלה, הדרג הפוליטי לא תפקד כראוי, הערבים ליבו מהומות. ההמלצות העיקריות הוסכמו פה אחד, כולל שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, האשם ח'טיב. הדוח כולל פרק מהותי, הסוקר את היחסים בין ערביי ישראל לבין מדינת ישראל, מאז 1948 ועד המהומות באוקטובר. פרק זה נכתב בעיקר על-ידי פרופ' שמעון שמיר, שמציע לממשלה לפעול בתחום זה כדי ליצור שוויון הזדמנויות - להבדיל מזכויות הניתנות, פורמלית - בין ערבים-ישראלים ליהודים.
[כיסוי מיוחד נביא כאן מחר, ב-Nfc וב-MSN] הדוח מחזיק כ-800 עמודים. הוא יימסר למזכיר הממשלה, ולאחר מכן גם לאנשי ארגון 'עדאלה', המייצג את 13 משפחות ההרוגים, וכן למוזהרים שבו ואז יותר הדוח לפרסום, בשעה 14:00. קודם לאלה יימסר הדוח כבר ב-11:00 לנציגי התקשורת. אלה יוכנסו לאולם סגור, ולא יוכלו לצאת ממנו עד הפרסום הרשמי.
במסגרת עבודת הוועדה, שחברים בה השופט תאודור אור, וכן שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, האשם ח'טיב ופרופסור שמעון שמיר, לשעבר שגריר ישראל במצרים, נגבו למעלה מ-530 הודעות, והוגשו לה אלפי מוצגים. הוועדה עצמה שמעה עדויות של למעלה מ-349 עדים.
מכתבי אזהרה ל-14 אישים בחודש פברואר 2002 שיגרה הוועדה מכתבי אזהרה ל-14 עדים שהופיעו בפניה, מתוכם 9 אנשי משטרה ו-5 גורמים מדיניים, העלולים להיפגע ממסקנותיה.
עם המוזהרים: ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק; מפכ"ל המשטרה דאז, רב-ניצב יהודה וילק; השר לביטחון פנים לשעבר, שלמה בן-עמי; מפקד מחוז הצפון לשעבר, ניצב אליק רון; תנ"צ משה ולדמן, מפקד מרחב העמקים לשעבר; תנ"צ בנצי סאו, מפקד מחוז צפון לשעבר במשמר הגבול; סנ"צ ירון מאיר, קצין אג"ם לשעבר במרחב הגליל; סנ"צ שמואל מרלשטיין; הקצין גיא רייף, מפקד תחנת משטרה לשעבר; מורשד ראשד.
הוועדה שיגרה מכתבי אזהרה גם לכמה גורמים, החשודים כמי שהתסיסו את הציבור הערבי, בהם שני חברי כנסת ערביים - עבד אלמאלכ-דהאמשה ודר' עזמי בשארה, וכן לראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית, השייח' ראאד סלאח, מאום אל-פחם, העצור עד תום ההליכים נגדו, יחד עם 4 בכירים אחרים בתנועה האיסלמית, המואשמים בעבירות ביטחון שונות.
עד כה, היו המוזהרים אך בחזקת חשודים לכאורה, אולם כעת, משסיימה הוועדה את עבודתה, יקבע הדוח האם אכן המוזהרים כשלו בתפקידם ו/או ביצעו עבירות לכאורה, אם לאו.
בשל כך, המתח והדריכות במערכת המשפטית, הפוליטית והציבורית, נמצאים בשיאם. 2 סימני השאלה העיקריים מוצבים סביב המסקנות שתסיק הוועדה לגבי המוזהרים, וכן סביב השאלה האם הנציג הערבי בוועדה, השופט כאמל ח'טיב, ייוותר בדעת מיעוט מול שני חברי הוועדה היהודים, אור ושמיר. נראה כי מצב כזה, יגרור ביקורת קשה מצד הציבור הערבי, שצפוי להתבטא בהבעת אי-אמון מוחלט בדוח ובוועדה.
במהלך מהומות אוקטובר 2000 נעצרו סך הכל 762 אזרחים, מתוכם 459 ערבים ו-303 יהודים.
מרכז מוסאוא: אנו מצפים להמלצות להעניש את האחראים בדרג המדיני והמבצעי מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, היה בין הארגונים הראשונים שפעל כבר מהשעות הראשונות של ההפגנות, ביחד עם ועדת המעקב העליונה של האזרחים הערבים, לחשוף את מימדי ההרג והפגיעה בזכויות אדם של האזרחים הערבים, כתוצאה משימוש מופרז שנעשה, לדעתם, באש חיה נגד אזרחים לא חמושים.
ממוסאוא נמסר היום, כי הוא "מצפה כי ועדת החקירה תמליץ להעניש את האחראים, הן בדרג המדיני והן בדרג המבצעי, למותם ופציעתם של אזרחים לא חמושים".
המרכז מצפה כי הוועדה תמליץ על:
- נקיטת צעדים משפטיים נגד הדרג הפוליטי שהיה מעורב בקבלת ההחלטות לפני ובימי האירועים, לרבות ראש הממשלה אהוד ברק והשר לביטחון פנים שלמה בן-עמי.
- העמדה לדין של כל השוטרים והקצינים שהיו מעורבים במתן פקודות או בירי חי לעבר אזרחים ערבים. כמו כן, להחליט על מניעת שילובם העתידי במערכת שמירת החוק ובמערכת המשפטית.
- עריכת שינויים מבניים במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. שינויים שיגבירו את סמכויותיה ואת מערכת הבקרה לטיפול באלימות שוטרים בזמן אמת. כמו כן, נקיטת צעדים נגד מנהלי המחלקה שלא פעלו בהתאם להוראות החוק ולסמכויות שהוקנו להם, מאז הוקמה המחלקה, ובמיוחד מאז הופרדה מהמשטרה והועברה למשרד המשפטים.
- טיפול מיידי בפצועים ובמשפחות ההרוגים, הימנעות מהמשך ההתעמרות בפצועים שנאלצים לתבוע פיצוי על הפגיעה הפיזית והנפשית בהם, במערכת המשפטית.
- חיוב הממשלה לנקוט בצעדים ממשיים למיגור אפליית האזרחים הערבים, בכל הרמות.
- הפסקת תהליך הדה-לגיטימציה נגד האוכלוסיה הערבית ומנהיגיה.
מוסאוא: עליית שרון להר הבית - צעד התגרותי מוצהר במרכז מוסאוא מגדירים את עלייתו של ראש האופוזיציה דאז, אריאל שרון, להר הבית בסוף ספטמבר 2000, כ"צעד התגרותי מוצהר". לדבריהם, הביקור עורר מחלוקות בארץ ובעולם הערבי והאיסלמי, ובכלל זה ברחוב הפלשתיני. "חמורה במיוחד הייתה הכרזתו של שרון: 'הר הבית גם שלנו!', אמרו.
"ביקורו הפרובוקטיבי של שרון באחד המקומות הקדושים לאיסלאם והמהווה בנוסף סמל לאומי ערבי גרם לפגיעה קשה ברגשותיו של הציבור הפלשתיני ובכללו גם הציבור הערבי בישראל, והביא לתסיסה בקרבם של אותם גורמים. הביקור הסתיים בפציעתם של מספר רב פלשתינים ובכללם אזרחי ישראל כתוצאה מירי ושימוש בכוח מופרז כנגדם".
עוד נאמר בהודעת המרכז, כי הציבור הערבי לא יכול היה להישאר אדיש למראות 7 המתפללים הפלשתינים שנהרגו במתחם מסגד אל-אקצא (הר הבית), שנהרגו על-ידי כוח משטרה גדול שפרץ למתחם, ביום 29.9.00, וכן למראות ימי המהומות הראשונים, בהם נפצעו אזרחים ערבים. "מראות כגון הריגתו של הילד מוחמד א-דורה מעזה, עוררו זעם רב ותסיסה בקרב הערבים בישראל".
עוד הם טוענים, כי השוטרים ירו במכוון במפגינים לא חמושים - ירי על-מנת להרוג. במוסאוא אף טוענים, כי "כוחות המשטרה כמעט ולא השתמשו באמצעים רגילים לפיזור הפגנות, ולמעשה השימוש באש חיה, כדורי גומי, כדורי דומדום וגז מדמיע, שימש את השוטרים החל מהיום הראשון".
13 הרוגי מהומות אוקטובר אלה תמונותיהם ושמותיהם של 13 הרוגי מהומות אוקטובר (מימין לשמאל): מוחמד ג'בארין (24) מאום אל-פאחם, עומר עכאווי (42) מנצרת, אחמד איברהים סיאם (19) ממועאוויה, איאד סובחי לואבני (25) מנצרת, עלאא נסאר (22) מעראבה, מוסליח אבו-ג'ראד (23) מדיר אל-בלאח, מוחמד ח'אלד ח'מאסייה (20) מכפר כנא, אסיל עסאלה (17) מעראבה, עמאד ע'נאיים (25) מסכנין, ואליד אבו-סאלח (21) מסכנין, ראמז עבאס בושנאק (24) מכפר מנדא, ראמי חאתם ע'ארה (21) מהכפר ג'ת ו-ויסאם יזבק (25) מנצרת.
