הפרקליטות הגישה לבית המשפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד איש העסקים דוד אפל [נאשם מס' 1], באשמה שנתן שוחד ב-4 פרשות שונות. שני נאשמים נוספים: חברת מגדל הזוהר לבנין בע"מ [נאשמת מס' 2], שבשליטת אפל, ואיש העסקים בני תבין [נאשם מס' 3].
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט למנות הרכב מיוחד של שלושה שופטים כדי לדון בכתב האישום המסועף. במסגרת כתב האישום מבקשת הפרקליטות לזמן לעדות 164 עדים [כתב האישום המלא, ראו קישור].
על כתב האישום חתמו עורכי הדין ענת סבידור-גולדנצווייג [סגן בכיר א' לפרקליט מחוז מרכז וממונה על עניינים פליליים], לימור מרגולין-יחידי [סגן בכיר א' לפרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)], וירון ליפשס [עוזר לפרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)].
בפתח כתב האישום נאמר, כי אפל צבר במהלך השנים כוח והשפעה על גורמי ממשל ושלטון ברמה הארצית והמוניציפלית. מעמדו "אפשר לו נגישות וקשר ישיר ובלתי אמצעי לפקידי ממשל ושלטון בכל הרמות". לאורך השנים, נטען, "ולמצער החל משנות התשעים, נוטל נאשם 1 חלק פעיל בעניינים מפלגתיים שונים, לרבות בנושא של מינוי בעלי תפקידים למשרות פוליטיות וציבוריות שונות. נאשם 1 נודע כבעל כוח והשפעה בנושא מינויים למשרות ציבוריות ופוליטיות".
ועוד: "לאורך השנים, ולמצער החל משנות התשעים, פועל נאשם 1, בעצמו ובאמצעות חברות בשליטתו, כיזם בתחום המקרקעין באזור המרכז, ובעיקר באזור לוד ובגבעת שמואל".
לשם קידום ענייניו העסקיים והחברות שבשליטתו, פעל לקבלת תמיכתם של ראשי הרשויות המקומיות לוד וגבעת שמואל, של פקידים בכירים במינהל מקרקעי ישראל (המנהל את מקרקעי המדינה בפרויקטים של נאשמים 1 ן-2 בלוד ובגבעת שמואל) ושל עובדי ציבור אחרים, שיש או עשויה להיות להם נגיעה לענייניו העסקיים.
לטענת התביעה, אפל פעל בדרכים שונות כדי להשיג תמיכה מהגורמים הנ"ל. מקצת מהשיטות בהן נקט, כפי שמתואר הדבר בכתב האישום (ציטוט):
א. באמצעות טובות הנאה כספיות, שהעניק להם במטרה להבטיח את המשך בחירתם כעובדי ציבור, או כתגמול על פעולות הקשורות בענייניו;
ב. בהעמדת מעמדו, כוחו וקשריו לקידום ענייניהם;
ג. בנטיעת ציפיות אצל עובדי הציבור, בין היתר בדרך של הבטחה או יצירת מצג, כי מעמדו של נאשם 1, כוחו וקשריו, יעמדו לרשותם לקידום ענייניהם.
האישומים שהוגשו [תמצית האישומים] אישום ראשון - השוחד לבני רגב הנאשמים אפל ובני תבין מימנו ב-1998 את מערכת הבחירות של בני רגב לראשות העיר לוד, בסכום כולל של 1.3 מיליון ש"ח, באמצעות חברת איכות חיים ונכסי ירין שבבעלות בני תבין. אלה קיבלו חלק ניכר מהכספים מחברת מגדלי הזוהר שבבעלות אפל. אפל ותבין עשו זאת כדי לשמור ו/או לקדם אינטרסים עסקיים שלהם בעיר לוד. בנוסף העמידו לרשותו ערבויות בנקאיות. הזרמת הכספים נעשתה תוך שהוצאו חשבוניות כזב, משל מדובר בעבודות שבוצעו עבור מגדלי הזוהר. בפרשה זו מואשמים אפל ומגדלי הזוהר במתן שוחד. בני תבין מואשם בתיווך לשוחד.
אישום שני - השוחד לזמיר בן-ארי אפל ומגדלי הזוהר סייעו ב-1998 לזמיר בן-ארי להתמודד בבחירות למועצה המקומית גבעת שמואל. בן-ארי קיבל שלא כדין סכום של 95 אלף ש"ח. מטרת הנאשמים היתה לקדם את מועמדותו (והוא אכן זכה), כדי שיסייע בפרויקט נדל"ן של מגדלי הזהר, ויאפשר הגדלת הפרויקט מ-370 יחידות דיור לכ-2,000 יחידות דיור. בני תבין מעורב גם בזאת – הכספים הועברו באמצעות חברה בשליטתו. אפל ומגדלי הזוהר מואשמים במתן שוחד. תבין מואשם בתיווך לשוחד.
אישום שלישי - השוחד לנחמה רונן בתקופה יוני 1996 עד ליום 17.1.99 שימשה נחמה רונן כמנהלת הכללית של המשרד לאיכות הסביבה. במסגרת תפקידה זה היתה עובדת ציבור כהגדרת מונח זה בחוק העונשין. בתקופת כהונתה היתה מעורבת בטיפול בבעיית הבוצה, הסמוכה לשכונת גני אביב, אשר גרמה לעיכוב בהשלמת פרוייקט גני אביב (אותו בנתה מגדלי הזוהר, שבבעלות אפל). לשם הטיפול בנושא הבוצה נועדה רונן בשנת 1996, לבקשת אפל, עם נציגי מגדלי הזוהר ועם אפל, ובעקבות פגישה זו נרתמה לטפל בבעיה.
זמן קצר לאחר מכן, סייע אפל לנחמה רונן, בעת שזו שימשה מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה ורשמה עמותה באמצעותה ביקשה להתמודד בבחירות לכנסת ה-15. בינואר 1999 העבירה סך של 50,000 ש"ח מחשבון חברת צביון בנייה ופרוייקטים בע"מ, בה היה אותה עת מורשה חתימה, לחשבונה של רונן. ביום 13.1.99 הפך חשבונה של רונן לחשבון העמותה לקידום ערכי איכות הסביבה והשלטון בישראל. בשיחה שהתקיימה בין אפל לרונן, הבטיחה רונן כי בעתיד מה שאפל יצטרך "זה מה שיהיה".
[בעקבות כתב האישום שהוגש מסרה נחמה רונן, כי לאחר שנחקרה היא קיבלה מכתב רשמי מהמשטרה, ובו נמסר לה כי התיק בעניינה נסגר].
האישום הרביעי - מתן שוחד לעודד טל בשנים 1998 ואילך שאף עודד טל להתמנות במינוי של קבע כמנהל מחוז המרכז במינהל. בתאריך 15.6.98 מונה אבי דרכסלר כמנהל המינהל. בתאריך 25.10.98 העביר דרכסלר את טל מתפקידו כמנהל מחוז המרכז בפועל, ומינה אותו כמנהל בפועל של מחוז תל אביב, הנחשב כמחוז קטן בהיקף הקרקעות הנמצאות בתחומו ביחס למחוז המרכז.
עודד טל פעל לקידום עסקיהם של אפל ומגדלי הזוהר בפרויקט גני שמואל ("פרויקט פינוי בינוי). בתמורה הוא ביקש את סיועו של אפל לקידומו במינהל. על-פי האישום, פנה טל אל אפל וביקש להסתייע בו ולרתום את כוחו, מעמדו וקשריו עם השלטון (ובמיוחד עם ראש הממשלה אריאל שרון, אז שר התשתיות), לשם קידומו במינהל. טל ביקש מאפל לפעול בכל דרך לשם קידומו, לרבות קביעת פגישה בינו לבין שר התשתיות. פנייתו של טל אל אפל באה לראשונה במחצית השניה של 1998, בסמוך לאישור מסמך ההבהרות ולחתימתו על חוזה יוני. טל התמיד בפניותיו אל אפל עד לחודש יולי 2000, או מועד סמוך. בגין הפעולות שביצע טל לקידום האינטרסים של אפל ומגדלי הזוהר, על-מנת להטות את טל למשוא פנים כלפיהם בדרך כלל, ועל-מנת להטות את טל לקדם את ענייניהם, ובהיותו מודע למעמדו של טל כעובד ציבור, נתן אפל שוחד לטל ולחילופין הבטיח לו שוחד:
א. בכך שחזור ושנו במהלך התקופה שבין המחצית השנייה של 1998 ועד יולי 2000, יצר אצלו ציפייה, בין השאר בדרך של מתן הבטחה, כי ישתמש בכוחו, מעמדו וקשריו בפרוזדורי השלטון לקידום ענייניו של טל.
ב. בכך שבמהלך התקופה הנזכרת דיווח לטל, במישרין או בעקיפין, כי הוא מטפל בענייניו, ואף נקט פעולות על מנת לברר אם אכן נבלם קידומו של טל ואם נמנעת ממנו פגישה עם שר התשתיות.
בשל מעמדם הבכיר של חלק מהאישים, ונוכח מורכבות הפרשות, מבקשת הפרקליטות כאמור מבית המשפט לקבוע הרכב מורחב.
