לחיצת היד של קני דלגליש וברנדן רוג'רס במחזור סיום העונה לאחר המשחק בין ליברפול לסוואנזי הייתה סימבולית למדי. דקות קודם לכן אותה סוואנזי הצנועה והאובר-אצ'יברית של רוג'רס ניצחה את המרסיסיידרס המאכזבים תחת קינג קני. האגדה והסמל של ליברפול סיים את העונה הגרועה ביותר של המועדון מאז 1954 והלך הביתה. כעת הוטלה על רוג'רס האלמוני מעט את המלאכה הקשה – להרים את האדומים מהקרשים.
האינסטינקט המיידי של כאוהד ליברפול היה לא להתלהב יתר על המידה מהמינוי החדש (אני מניח שאני לא היחיד) וזאת למרות שמאוד התרשמתי מסגנון המשחק של קבוצתו העונה. הרגשתי שלמועדון גדול כמו ליברפול מגיע שם נוצץ יותר, מישהו מנוסה שיידע לקחת קדימה מועדון עם עבר מפואר והווה בינוני. מצד שני, אולי דווקא העובדה שאין ציפיות כבר מליברפול יוביל אותה לעונה מוצלחת יותר.
המילה הראשונה שעולה לי בהקשר של רוג'רס היא SHREWD. ממולח בעברית. רק לפני שבועיים רוג'רס סירב להיפגש עם הבעלים של ליברפול רק כי לא התאים לו להיות אחד מתוך תריסר מועמדים לתפקיד על הקווים באנפילד. הגישה של המאמן מצפון אירלנד בן ה-39 הייתה שהוא מועמד ראוי לכשעצמו ולא עוד אחד בתוך רשימה לא מגובשת. מה שנראה תחילה כחוצפה של מנג'ר צעיר, התגלה כמעשה מחושב שהעלה את מניותיו ובסופו של דבר גם הבטיח שאם תתקיים פגישה היא תסתיים במינוי. איך אומרים בעברית? לא פראייר.
התכונה הזו עשויה להיות חשובה ביותר בקדנציה שלו כמנג'ר ליברפול. רוג'רס לא יקבל הרבה כסף לרכש ואם להסתמך על הקניות המוצלחות שלו בסוואנזי (6 וחצי מיליון פאונד על ארבעה שחקנים הקיץ, לעומת 50 מיליון של ליברפול על 4 אחרים) ועל יכולתו לשלב צעירים בכל מועדון בו אימן (ווטפורד, רדינג וסוואנזי) אז יש סיכוי לראות שיפור משמעותי כבר העונה.
רוג'רס הוא לא מנג'ר בריטי טיפוסי. הוא דובר ספרדית ואיטלקית ברמה גבוהה ומתנהג כאיש העולם הגדול. כשסיים את הקריירה הקצרה שלו ככדורגלן בגלל פציעה (בגיל 20) הוא נסע לספרד ולהולנד כדי ללמוד את רזי הכדורגל. באייאקס הוא למד משחק ללא תנועה, בוולנסיה ובסביליה הוא למד איך לחבר את הצעירים של המועדון אל תוך הקבוצה הבוגרת. הוא אוהב כדורגל ספרדי יותר מאשר אנגלי ומתמיד על משחק של מסירה ותנועה יפה לעין. כך סוואנזי הקטנה שלו הפכה לאחת מעשר הקבוצות הטובות באירופה בהחזקת כדור, וכל זה בעונה הראשונה אי פעם של קבוצה מוויילס בפרמיירליג.
"הרעיון שלי הוא שהקבוצה תתמסר עד שהיריבה תפסיק לרוץ מרוב עייפות. כשהכדור נמצא אצלנו כל אחד הופך לשחקן", כך בפשטות מתמצת רוג'רס את השקפת העולם הכדורגלנית שלו. התבטאות מתאימה מצד מאמן שמרגיש שהוא ב"מסע צלב", כדי להוכיח שהכדורגלן האנגלי יכול להיות טכני לא פחות מהספרדי והאיטלקי.
" זה היה ברור שהוא יגיע לקבוצה גדולה. אין לי מספיק מילים כדי לשבח אותו", הילל אותו לאחרונה מנג'ר טוטנהאם, הארי רדנאפ. "אם היינו יכולים לטפח את הצעירים שלנו במדינה בצורה שהוא דואג לעשות ולעבוד איתם על היסודות הטכניים כמו שהוא עובד, הכדורגל האנגלי היה נראה הרבה יותר טוב".
אגב, תוסיפו גם את ז'וזה מוריניו לרשימת המעריצים שלו. "המיוחד" זיהה את הכישרון של רוג'רס מוקדם מאוד וברגע שהגיע לצ'לסי הוא מינה אותו למאמן קבוצת הנוער (עד גיל 18) ובהמשך המילואים של הבלוז. "אני אוהב הכול אצלו. הוא שאפתן ורואה את משחק הכדורגל בצורה דומה מאוד לשלי. הוא ישיר, אוהב ללמוד ומתקשר מצוין עם אנשים", אמר עליו מאמן ריאל מדריד. אם גם מוריניו, הכה-מרוכז בעצמו יודע לפרגן כך לקולגה, אז כנראה שבאמת מדובר במישהו עם עתיד מבטיח.
בגיל 39 רוג'רס הופך למנג'ר ה-21 של ליברפול, כאשר הוא השני הכי צעיר שנבחר לתפקיד המחייב. במרסיסייד הוא ילמד בדרך הקשה שהציפיות לא תמיד ריאליות, שהסבלנות של ה"קופ" היא לא בלתי מוגבלת וששחקני העבר שמפרשנים בטלוויזיה ובעיתונים יבחנו אותו בארבעים עיניים. מה שיעמדו לזכותו אלו החוצפה, התבונה ופילוסופיית הכדורגל שלו אשר צפויה לגרום לאוהדי ליברפול ליהנות סופסוף מהקבוצה שלהם. אם זה יעבוד אולי הוא יצליח להיזכר כאחד המנג'רים החשובים בהיסטוריה של ליברפול. או אפילו להתקרב למעמד של המנטור שלו, מוריניו.