רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב, קרן גיל, אישרה את יציאתו מהארץ של איש העסקים, יגאל זילכה (בעל השליטה בחברת קווינקו), לצורך נסיעתו לחו"ל לתקופה קצרה, וזאת בכפוף לכך שימציא שני ערבים שיחתמו על כתב ערבות לתשלום חובותיו - כולל אלה העתידיים, לצעירה "הזוכה".
ההחלטה ניתנה ביום 05.07.12 בעקבות "בקשה בהולה" שהגיש זילכה, באמצעות בא-כוחו, עו"ד יוסי כהן, ובה ביקש לבטל לצמיתות צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגדו - עקב אי-תשלום חובות - לבקשת צעירה שהגישה נגדו את התביעה.
בבקשתו טען זילכה כי הוא שילם את חובותיו ואף יותר מכך, וכי הוא אף העמיד - כדרישת ההוצאה לפועל - ערבות כספית להבטחת תשלום חובו. טענתו נדחתה עוד קודם לכן על-ידי הצעירה.
על-אף טיעוניו של זילכה, ונוכח טענותיה של הצעירה - כפי שאלה הוצגו עוד קודם לכן בפני הרשמת, באמצעות בא-כוחה, עו"ד
צבי טהורי, בקשתו של זילכה לביטול
מיידי וקבוע של הצו לא התקבלה.
בהחלטה שניתנה ביום 05.07.12 קבעה הרשמת כי היא "מורה כי צו עיכוב היציאה יבוטל
באופן זמני" [ההדגשה הוספה]. כמו-כן ביקשה הרשמת את תגובת הצעירה תוך שבעה ימים, לצורך מתן החלטה בבקשת זילכה לביטול קבוע של צו עיכוב היציאה מהארץ.
שעות ספורות לאחר מכן (גם כן ביום 05.07.12) ניתנה החלטה נוספת בעניינו של זילכה בידי ההוצאה לפועל. הרשם אשר אוהד החליט, בהעדרה של הרשמת קרן גיל, לאפשר יציאתו לארץ של זילכה עד יום 18.07.12 וזאת בכפוף לכך שבמקביל ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד שני ערבים שהעמיד זילכה: צח מילר (עובד של חברת קווינקו), ורינת לזר, אחותו של זילכה, שאף היא עובדת של קווינקו.
במקביל חייב הרשם את זילכה "לשוב לארץ, לחדש את צו עיכוב היציאה והגבלת עיכוב היציאה (ככל שהייתה כזו ערב נסיעתו) ולהתייצב במזכירות ההוצאה לפועל עד ולא יאוחר מיום 18.07.12 שאם לא כן תמומשנה הערבויות".
הרשם הוסיף עוד: "עם שובו של החייב לארץ במועד ולאחר קליטת צו עיכוב היציאה וחידש ההגבלה כנגדו - ישוחררו הערבים מערבותם".
