בית הדין להגבלים עסקיים החליט (יום ה', 18.9.03) כי ההליך לבירור שיעור העמלה הצולבת שתחול בין חברות הויזה ימשיך להתנהל כסדרו, זאת למרות טענות שהעלו חברות הויזה (כ.א.ל ולאומי קארד) וחברת ויזה הבינלאומית, כאילו יש להשעות את ההליך המשפטי, עד לבירור הנעשה בתחום כרטיסי הישראכרט והמאסטרקארד - שם אין כלל עמלה צולבת.
הממונה התנגד לעמדת חברות הויזה ו-ויזה הבינלאומית וטען כי המשך ההליך הוא חיוני, וכי במקביל הוא פועל גם לפתיחת שוק המאסטרקארד לתחרות. בית הדין קיבל את עמדת הממונה, שקבע כי הדיון יימשך כסדרו, וקבע מועד להמשך החקירה שמבצע הכלכלן מטעם רשות ההגבלים העסקיים, גבי ברון, לגבי המתודולוגיה לקביעת העמלה הצולבת.
הרקע להחלטה בשוק הויזה בישראל פועלות, בין היתר, שתי חברות המציעות שירותי סליקה לבתי עסק: כ.א.ל מקבוצת בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, וחברת לאומי קארד, מקבוצת בנק לאומי. שתי החברות מקיימות ביניהן הסדר קישוריות, שזכה לשורת פטורים מאת הממונה על הגבלים עסקיים, ולאחרונה גם להיתר זמני מבית הדין להגבלים עסקיים.
הממונה על הגבלים עסקיים, אשר סבר כי שיעורי העמלה הצולבת צריכים להיקבע באופן מושכל, לאחר קיום דיון משפטי, מעמיק ושלם, חייב את חברות הויזה לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים בבקשה לאישור הסדר כובל, במסגרתו תלובן סוגיית שיעור העמלה הצולבת הראוי.
בהסתמך על פנייה זו, ראה הממונה לנכון להמליץ בפני בית הדין כי יעניק לחברות הויזה היתר זמני לגבות עמלה צולבת ממוצעת, בשיעור שלא יעלה על 1.25%, ובית הדין אכן קיבל את המלצת הממונה והעניק היתר זמני כאמור.
ההליך לבירור שיעור העמלה הצולבת נחלק לשניים: קביעת המתודלוגיה הראויה לקביעת העמלה הצולבת. לאחר מכן, בשלב שני - יבדקו נתוני העלויות הספציפיים של חברות הויזה, ועל-פי הנתונים הללו ייקבע שיעורה המדויק של העמלה הצולבת הראויה. יצויין כי הדיון בסוגיה זו הוא תקדימי וכי אין כל ערכאה משפטית אחרת בעולם אשר נזקקה לקביעת שיעור העמלה הצולבת.
לקראת סיומו של השלב הראשון בהליך - שלב קביעת המתודולוגיה - העלו חברות הויזה טענות בדבר אפליה כביכול שלהן לעומת חברת ישראכרט בע"מ. הממונה דחה טענות אלה מכל וכל, בתגובה מפורטת שהוגשה לבית הדין הנכבד ביום 27.2.03.
הממונה הדגיש בעמדתו, כי עמדת חברות הויזה אבסורדית: מחד חברות הויזה טוענות כנגד מונופולין של ישראכרט ובנק הפועלים בכרטיסי MasterCard, אך במקביל הן מסרבות להגיע להסכם עם קבוצת פועלים שיאפשר להן להתחיל לסלוק בעצמן כרטיסי MasterCard, ולהתחרות גם בתחום זה.
הממונה אף הודיע לאחרונה, כי בדעתו לנקוט הליך משפטי בבית הדין כנגד חברות הויזה המסרבות ביחד להיכנס לסליקת כרטיסי מאסטרקארד, גם לאחר שיפורים שהוצעו להן בהסדר עם חברת ישראכרט ולאחר שישראכרט הודיעה כי היא נכונה לחתום על הסדר באותם תנאים הנוהגים בין חברות הויזה לבין עצמן.
כעת, החליטה השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור להיענות לבקשת הממונה ולהמשיך בהליך שבסדרו.
הממונה ציין, כי "להליך בבית הדין חשיבות יסודית בקביעת שיעורן הנכון של העלויות אותן סופגים בתי העסק בהיקפים של מאות מיליוני ש"ח. דווקא בתקופה של מצוקה כלכלית חשוב לוודא כי אין קיימות הסכמות המאפשרות ניפוח מחירים".
במקביל, הודיע הממונה, כי בדעתו לפעול לפתיחת תחום המאסטרקארד לתחרות באמצעות הליכים משפטיים. "אנו עושים את המירב כדי להימנע מהליכים משפטים שלא לצורך", ציין הממונה, "אך נראה שאין מנוס מהכרעה של בית הדין בסוגיות יסוד אלה".
