"ליו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, הגיע לקבל פרס נובל", כך אמר ראש הממשלה לשעבר, שמעון פרס, בפאנל באוניברסיטת ת"א, המתקיים במסגרת אירועי "כעת מחר - חזון ומציאות" הנערכים לרגל יום הולדתו ה-80 (יום ב', 22.9.03).
פרס נימק מהן הסיבות כי לדעתו הגיע לערפאת פרס נובל, ואמר: "ראשית, הוא המנהיג הערבי היחידי שהצהיר אז כי הוא מכיר במדינת ישראל. שנית, הוא המנהיג הערבי היחידי שהצהיר כי יחדול מטרור. אך הטעות שלו היתה שהוא לא פירק את קבוצות הטרור אלא "רק דיבר" ולבסוף, מאחר וערפאת הסכים להסכם שלום לפי קווי 67' ולא 47', מה שאומר 24% מהשטחים במקום 55%".
בנוגע לטרור, אמר פרס: "הטרור הוא מחאה של דור שלא מעוניין לתת לדור חדש להגיע... אין לו עתיד כי אין לו מסר... אי אפשר להילחם במתאבדים בלי השתתפות של האנשים ושל הקבוצות מתוכן הם באים".
במסגרת האירועים היום באוניברסיטה, סוערות הרוחות לגבי התבטאותו של ראש הממשלה אמש, שהזמין את שמעון פרס, בעת שבירך אותו ללכת יחד - ל"ביצורה וחיזוקה של ישראל". "אולי שמעון, נוכל שוב ללכת יחד, כשלפנינו מטרה משותפת אחת. ביצורה וחיזוקה של מדינת ישראל, החיה בביטחון ובשלום", דברי ראש הממשלה [ראו קישור לנאום המלא של שרון].
ח"כ אהוד אולמרט אמר במהלך הוועידה, כי "ההערה של שרון לפרס אתמול התקבלה אולי ברוב העולם כהערה אוהדת בין חבר לחבר אך פה בישראל מבינים, כי להערה זו משמעות פוליטית רחבה יותר ולא רק משמעות תמימה".
עוד הוסיף אולמרט, כי "ישנה אחדות בינינו למרות חילוקי הדעות, על הדרך להשגת החלומות והשאיפות המשותפות. אנו כולנו שותפים לרצון להפוך את החיים לטובים יותר. זו הזדמנות בשבילנו להאזין (דבר שאיננו עושים הרבה) לכל האישים החשובים שהגיעו לפה. אם כתוצאה מחגיגות אלו יהיה גם רווח של איחוד לאומי בארץ, זה יהיה נהדר".
הראשון בין הדוברים היה חתן פרס נובל לשלום ונשיא דרום אפריקה לשעבר, דה קלרק: דה קלרק אמר כי "ניתן ללמוד מלקחים ומסקנות ממדינות דרום אפריקה וליישם אותם במזרח התיכון. ישראל הולכת לקראת שתי מדינות בצפייה לחיים של שלום זו עם זו. אנו כאן כחברים בעלי אינטרסים להתפתחויות באזור. על ישראל להבין כי אי אפשר לצפות למלא את הרצונות של כולם. הדרך היא פשרה ויצירת פלטפורמה ראויה ליצירת משא-ומתן בעל משמעות. יש ליצור מצב של win-win. ב-2.2.1999 לא רק שהבאנו לשחרורו של נלסון מנדלה, אלא הצלחנו להביא את שני הצדדים לשולחן המו"מ. מו"מ צריך לכלול גם את המפלגות הקטנות משני הצדדים ולהיות מקיף.
האם אדם כמו שמעון פרס יכול לשבת בצד כשמתנהל מו"מ כה חשוב, שאל דה קלקק, והוסיף: "אני יודע ש-60% מהישראלים תומכים בשתי מדינות ואם כך אין מדובר בפשרה. לעשות את הדבר הנכון אינו סימן לחולשה. בסופו של דבר לא יהיה מנוס מהעברתם של אלפי ישראלים מביתם על-מנת לממש את מה שאתם מאמינים בו. האם באמת הישראלים אינם מסוגלים לאפשר מצב בו גם שמעון פרס וגם שרון ייצגו אותם? האם אין לשניים אותם מטרות? גם לנו היתה אפשרות בחירה או לטבוע בים של אלימות ולתת לאלפי אנשים להירצח, או להגיע לשולחן המו"מ ולהגיע להסכמה. בישראל המצב בדיוק אותו הדבר".
אחריו נאם נשיא ברה"מ לשעבר, מיכאל גורבצו'ב: גורבצ'וב היחיד שבחר לדבר מעל במת הנואמים ובשפה הרוסית וכשמתרגמת סימולטינית לצידו מתקשה להעביר את המסר בקול רם. בדבריו פנה הנשיא לשעבר לא אחת לעברו של שמעון פרס כפנייה אישית. את דבריו מיקד גורבצו'ב בנושא הגלובאליזציה והשפעותיה על מדינות העולם.
"אינני יכול להימנע מלומר כי שמעון פרס הוא האישיות פה ואנו באנו לחלוק לו כבוד והערכה ליום הולדתו. אני רוצה להצטרף לנשיא לשעבר דה קלרק ולכל מילה בדבריו במיוחד בנושא הטקטיקיות של מו"מ אותם למד מניסיונו העשיר.
שאלה שחזרה על עצמה מפי התקשורת, היא כיצד אני רואה את המו"מ בישראל. אני מאמין שעלינו להמשיך במו"מ. אנו מבינים כמה הדבר קשה לישראלים ולפלשתינים ואני מצטרף לתקווה כי ישתמשו בניסיון האדיר של פרס בתקופה כה קשה".
גורבצו'ב המשיך ואמר, כי לגלובאליזציה יש אפקטים מיידיים על הכלכלה והחברה ולפעמים אף השפעות בלתי צפויות. כך גם הדמוקרטיה. הגלובאליזציה, אמר והוסיף, נתנה דחיפה לדמוקרטיה ואף הפכה להיות לה לקתרזיס.
גורבצ'וב פירט: 18 מדינות הצטרפו לגלובאליזציה ולתקוות שהביאה סיום המלחמה הקרה ולהתחלת דמוקרטיה חדשה. מדינות מסוימות בלתי מפותחות לא יכלו להתמודד עם הגלובאליזציה, אך עדיין היו צריכות להתמודד עם הרס העבר. לכן לא בכל מקום היתה אמונה בתהליך הגלובאליזציה ולא תמיד נראה כי ניתן היה להגיע לדמוקרטיה.
"אחד האישים שהרשימו אותי ביותר היה קנדי שאמר במסגרת אחד מנאומיו באוניברסיטה בארה"ב ב-1963 (שנה לאחר המשבר בקובה, י.ג. , ה.פ) 'אין זה עולם לאמריקנים בלבד אלא לכל גבר ואישה...מכל האומות...יש להתבסס על החוק הבינלאומי ועל האו"ם ולא לכפות חוק אמריקני,".
גורבצ'וב סיכם בזאת את נאומו לא לפני שהתבקש על-ידי פרו'פ רבינוביץ לקצר בדבריו ולזאת ענה: מארגני הטקס יכלו לקחת בחשבון את העובדה כי לא היה בכוונתי לנאום בשפה האנגלית ולפנות זמן ארוך יותר לדברי.
פרס הגיב לנואמים: שמעון פרס התבקש על-ידי פרופ' רבינוביץ להגיב על הדברים שנאמרו. פרס אמר בדבריו, כי הלקחים שניתן ללמוד מניסיונם של שלושת המכבודים שדיברו עד כה הם עצומים. "בסכסוך הישראלי-פלשתיני הנמשך למעלה מחצי מאה גם על רקע משברים גדולים בעולם שהסתיימו מזמן. ב-25 השנים הראשונות של ישראל לא היתה הזדמנות לשלום בעיקר משום שהערבים לא הכירו במדינת ישראל. רק לאחר 1973 החלו להכיר בזכות זאת. בתמורה לשלום עם מצרים החזרנו את סיני, בהמשך נחתם חוזה השלום עם ירדן.
הבעיה היא שכאשר מדובר במלחמה כולנו נעשים מאוחדים, אך כשמדובר בשלום חילוקי הדעות רק מחריפים. אין דרך להגיע לשלום ללא פשרה. פרס הדגיש כי בתחילת המאה כאשר היו היהודים מפוזרים בגולה הפלשתינים היו קבוצה ולא עם. הבעיה של הפלשתינים היתה להפוך לעם במדינה וטריטוריה מוצהרת.
המטרה' הוסיף' היא לא לייצג רוב קיים, אלא לשנות וליצור רוב חדש. להיפתר מערפאת זה לא הדבר שיביא לפתרון הבעיה. לדברי פרס, לא תהיה מדינה פלשתינית אם לא נחזיר שטחים. עלינו להסכים על הגבולות ולמצוא פתרונות יצירתיים למו"מ. הזמן הולך ואוזל ואנחנו עוד נמצא את עצמו במצב בו לא יהיה פתרון, וזה הנושא העיקרי עליו יש לי חילוקי דעות עם שרון.
רוב המדינות היום מגנות את הטרור ואינן רוצות את הקבוצות הקנאיות בקרבן. הטרור הוא מחאה והטרוריסטים חוששים שהפסקתו תיפגע ברך החיים המסורתית שלהם. זהו טרור ומחאה של דור שאינו רוצה לאפשר כניסתו של דור חדש. לטרור אין מסר ולכן אין לו עתיד. איננו יכולים להילחם במחבלים המתאבדים ללא שיתוף הקבוצות מהם הם הגיעו".
היום, כאמור, מתקיימת באוניברסיטת ת"א ועידה בינלאומית העוסקת בארבעה נושאים מרכזיים: גאופוליטיקה ושלום בהנחיית פרופ' תמר רבינוביץ' ובהשתתפות ראשי מדינות; מדע וטכנולוגיה בהנחיית נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' אילן חת ובהשתתפות נשיא נורטל ווירלס פיליפ דה-בון; איכות סביבה ומים בהנחיית פרופ' אבישר ברוורמן ובהשתתפות ז'ק אטאלי ופרופ' ביטרלי מענק המיחזור ויונדי; פוליטיקה ותרבות בהנחייתה של דר' אילנה דיין ובהשתתפות קתלין טרנר, קלוד לנדסמן והאדריכל פוקסס.
בין האורחים שהגיעו לחגוג את יום ההולדת הם ראשי מדינות, שרי חוץ, מדינאים בכירים, אנשי משק וכלכלה חתני פרס נובל, סופרים ומדענים מרחבי העולם.
