אנשי רוח וסופרים ישראלים, יחד עם תנועת הסירוב הקיצונית 'יש גבול', עתרו (יום ג', 30.9.03) לבג"צ, נגד הפרקליט הצבאי הראשי, היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, בדרישה כי ינמקו מדוע לא תבוטל החלטתם שלא לפתוח בחקירה פלילית, שתבחן האם נעברו עבירות פליליות במהלך התכנון והביצוע של חיסולו של מחבל החמאס סלאח מוסטפא שחאדה בעזה, לפני יותר משנה, במהלכה נהרגו 14 פלשתינים ועשרות רבות נפצעו.
העותרים דורשים מהפצ"ר והיועמ"ש, כי יפתחו בחקירה פלילית נגד אישים ביטחוניים, ובהם ראש הממשלה אריאל שרון, שר הביטחון דאז בנימין (פואד) בן-אליעזר, הרמטכ"ל דאז שאול מופז, ומפקד חיל האוויר, האלוף דן חלוץ. אלה האחרונים צורפו כמשיבים פורמאליים לעתירה, באשר הם עלולים להיפגע מתוצאותיה.
בשלב זה, חתומים על העתירה סמי מיכאל, נתן זך, עמוס קינן, יצחק לאור ורונית מטלון, וכאמור גם תנועת הסירוב 'יש גבול'.
העותרים: 4 משפחות חוסלו על-ידי טייס אחד בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד, נטען כי "ארבע משפחות חוסלו על-ידי טייס ישראלי אחד", באשר כמה מבניהן נהרגו בפעולה. בעתירה מצוטט מפקד חיל האוויר, האלוף דן חלוץ, כאומר לטייסים: "חבר'ה, תישנו טוב בלילה. גם אני, אגב ישן טוב בלילה. הביצוע שלכם היה מושלם. מעולה... אני קובע שכל מה שהתרחש טרום הביצוע עומד במבחן המוסרי שלי ומעוגן עמוק בתוך המעטפת".
"מלבד השחיתות המוסרית ודברי הרהב המבטאים זלזול קיצוני בחיי אדם, הרי שיש בהם [בדברי חלוץ] משום סטירת לחי למערכת המשפט, של מי שחש כי חסין הוא מפני כל הליכים משפטיים וכי לא ייתבע לתת דין וחשבון על התנהגות שהביאה בזדון או ברשלנות למוות של רבים, לפציעת רבים אחרים, לנזקי רכוש, לחרדה ולאימה שלא ימושו מתודעתם של אלה שהיו קורבנות תקיפה אווירית זו".
דבריו של חלוץ ממלאים את המחשבה הפלילית הנדרשת דבריו של חלוץ, לפיהם יתן הוא את הדין בהיסטוריה ובאופן שבו הוא ייזכר, ממלאים לדעת העותרים את דרישת המחשבה הפלילית, "בדבר ידיעה ומודעות מלאה לתוצאות הבלתי נסלחות של הפעולה עליה הורה, ולהחלטה על הוצאתה לפועל, לה היה לכל הפחות שותף".
על-פי פסיקת בית המשפט העליון, נטען, "פעולה או הימנעות מפעולה של המערכת המשפטית, מעבירה מסר חברתי האומר פעולה פלונית היא חוקית, מותרת, ובמקרה דנן אף אינה מצדיקה חקירה כלשהי". בנוסף לתקינות החברתית, ו"מעבר לסכנות של העברת מסר מזכך, מנקה מכל רבב, שיש בהחלטה שלא להעמיד לדין (ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בהחלטה שלא לחקור), אי-אכיפה או אכיפה בלתי שוויונית נושאת בקירבה גרעין של פורענות קשה".
עוד טוענים העותרים, כי החלטותיהם של הפצ"ר והיועמ"ש נפסדות, משני נימוקים: "גם המסר הקשה כי אין עניין ציבורי בחקירה של פעולה, שבמסגרתה נהרגו ילדים ונשים וגברים על לא עוול בכפם, וגם האכיפה הבררנית של הרשויות, אותן רשויות החוקרות ותובעות ללא לאות כאשר הקורבנות הם ישראלים".
נסמכים על דברי הפצ"ר לשעבר, סטרשנוב "פעם (ולא כל-כך רחוק – באינתיפאדה הראשונה), צה"ל התהדר בכך שכל אימת שאדם נהרג במהלך פעילות צבאית – נפתחת חקירת מצ"ח", טוענים העותרים, בהסתמכם על דברי מי שהיה בעבר הפרקליט הצבאי הראשי, השופט (בדימ.) אמנון סטרשנוב, שהעיד בספרו, "צדק תחת אש", כי בתקופת האינתיפאדה הראשונה דרש ממצ"ח לקיים חקירת בכל פעם שנהרגים אזרחים בפעולה של צה"ל, בפרט כשמדובר בילדים.
"מותו של ילד קטן הינו מעשה בל יסלח ובל יכופר, ואין כל חשיבות על מי מוטלת האחריות למוות ולפיתחו של מי רובצת חטאת איום זה... דרשתי איפוא ממצ"ח, להעמיק את החקירה בנושא כאוב זה", כתב סטרשנוב בספרו.
מבחינה משפטית, טוענים העותרים, חוק העונשין מחייב את המשטרה לפתוח בחקירה בכל חשד לעבירה מסוג "פשע", וחוק השיפוט הצבאי מחייב מפקד להגיש תלונה אם נודע לו על ביצוע עבירה.
"במקרה שלפנינו", טוענים העותרים, "יש הצדקה לפתוח בחקירה פלילית. רצף האירועים שהובילו לפקודה, החומר המודיעיני שעמד בפני מקבלי ההחלטות האופן שבו התייחסו המשיבים 3-6 [רה"מ, הרטמכ"ל ושר הביטחון] לאפשרות של תרחיש מהסוג שבסופו של דבר התרחש, כל אלו יכריעו האם נעברה עבירה של רצח, הריגה או "רק" גרם מוות ברשלנות. האם היסוד הנפשי של המעורבים היה מסוג כוונה, אדישות או קלות דעת. אין ולא יכולה להיות מחלוקת שהאירוע הוא חמור ויש עניין ציבורי גדול מאוד לחוקרו עד תום".
חיסול סלאח שחאדה - רקע בשעת לילה ביום 22.7.02 הנחית מטוס F-16 של חיל האוויר, פצצה במשקל טונה, על בית מגוריו של שחאדה (49) בשכונת אל-דראג' בעזה, שנחשב אז לבכיר המבוקשים של החמאס, ליד ימינו של השייח' אחמד יאסין ולמייסד הזרוע הצבאית של החמאס, עז א-דין אל-קסאם.
בפעולת החיסול נהרגו 15 איש: סלאח שחאדה עצמו, עוזרו הבכיר, וכן 7 ילדים ו-2 תינוקות. חלק מהנפגעים היו פלשתינים ששהו בבניינים סמוכים, שנפגעו מעוצמת הפיצוץ. פעולת החיסול זכתה לגינויים בשמאל הישראלי ובעולם כולו, והגיעה אף לדיון במועצת הביטחון של האו"ם.
מאוחר יותר פורסם, כי שחאדה חוסל מאחר ותכנן לבצע 6 פיגועים במקביל, אחד מהם - מגה פיגוע בעזרת טונה של חומר נפץ.
